יהודה קיל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 9:
הרב [[יעקב ברמן]], ה[[מפקח (חינוך)|מפקח]] הראשי על בתי הספר של "המזרחי", נוכח בדרך הוראתו וקלט את קיל לשורות מחלקתו. במשך 12 שנים הוא ניהל את התיכון הדתי ב[[עפולה]]. בשנת [[1952]] מונה קיל למפקח על החינוך הדתי בצפון הארץ וכעבור שנתיים למפקח ארצי על בתי הספר היסודיים והמוסדות להכשרת מורים. לצורך מילוי תפקידו עברה המשפחה בשנת [[1954]] לירושלים. תמר עבדה בהוראה וניהלה את בית הספר המקצועי "לפידות". קיל, לצד עבודתו ב[[משרד החינוך והתרבות]], הרצה ב[[מכללה ירושלים]] וב[[אוניברסיטת בר-אילן]] ובשבתות לימד [[תנ"ך]] לחוג הנשים "אוהל רבקה".
ב 1967 נבחר יהודה קיל לעמוד בראש החינוך הדתי בישראל, בתקופתו עוצב החינוך הממלכתי-דתי, כפי שהוא נראה היום, לבתי ספר יסודים, לישיבות תיכוניות ואולפנות. יהודה קיל, קידם את נושא לימוד תעודת ההוראה במסגרת ישיבות ההסדר, מסלול שנקרא עד היום "תוכנית קיל" וכך בנה את קדר המחנכים של הציונות הדתית, עוד נושא חשוב שאותו הוא קידם היה הקמת "הפנימיה הצבאית" אור עציון, בדומה לדגם של הפנימיה הצבאית של תיכון הריאלי בחיפה. קיל פרש מתפקידו ב 1977 ועם פרישתו הוא
היו שראו בעבודה זו המשך לפירושי [[רש"י]] ו[[משה דוד קאסוטו|קאסוטו]]. קיל, העורך הראשי, קיבל על עבודתו את פרס ישראל למדעי היהדות לשנת תשנ"ב. מלבד עבודת העריכה, כתב קיל בעצמו את פירושו לספרי בראשית, יהושע, שמואל, מלכים, משלי, דניאל ודברי הימים. זכה בתואר [[יקיר ירושלים]] בשנת [[ה'תשס"ב]] ([[2002]]).
| |||