קרב אלז'וברוטה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: אזור; יישובים; ניצחון;
מ על פי דף השיחה של ז'ואאו גולאר
שורה 13:
סדרת מעשי עוינות הדדים החלה מייד עם מותו של המלך בדצמבר 1383. קרב משמעותי ראשון, "קרב אטולירוס", התרחש באפריל [[1384]] בין קבוצת קרב קסטיליאנית לכוח פורטוגזי בפיקודו של הגנרל נונו אלוורש פריירה (Nuno Álvares Pereira), אשר נתמך בכוחות סיוע אנגלים. הקרב הסתיים בניצחון פורטוגזי ללא נפגעים. כוח קסטיליאני גדול יותר, בפיקודו של המלך עצמו, הטיל מצור על ליסבון, אך נאלץ לסגת לאחר כ-4 חודשים כתוצאה משיבושי ההספקה והטרדות מצד כוחות פורטוגזים אשר זינבו בו.
 
באפריל 1385 הכריז על עצמו [[ז'ואו]]ואאו, [[דוכס]] אביש, בתמיכת [[ממלכת אנגליה]], כמלך [[ז'ואוואאו הראשון, מלך פורטוגל|ז'ואוואאו הראשון מפורטוגל]]. הוא החל במסע לגיוס תמיכה עממית גם בערים אשר הביעו את תמיכתם בעבר בנסיכה ביאטריש והמלך חואן הראשון מקסטיליה, והעביר את תמיכתם אליו.
הקסטיליאנים אשר ראו במעשיו של ז'ואוואאו הראשון מעשה [[מרד|מרידה]], פלשו בכוח בן 31,000 חיילים לפורטוגל תוך שהם מגרשים ושורפים יישובים מאוכלסים בדרכם. כוחות פורטוגזים אשר התנגשו בכוח הקסטיליאני , הביסו אותם ב"קרב טרנקוסו" בתחילת יוני. בשלב זה החליט ז'ואוואאו הראשון בהתייעצות עם הגנרל פריירה ובעלי בריתו האנגלים, ליזום קרב מכריע נגד הכוחות הקסטיליאנים. הפורטוגזים בחרו לפגוע מ[[מארב]] בכוח קסטיליאני באזור אלז'וברוטה, המתאפיין בפני שטח של גבעות שטוחות, מוקף גאיות, ומיושב בדלילות.
 
==מהלך הקרב==
שורה 22:
עם הגעתם, הבחינו הכוחות הקסטיליאנים במערך הפורטוגזי והמלך חואן הראשון החליט להימנע מעימות בתנאים אלה. הכוחות הקסטיליאנים החלו לנוע מסביב לגבעה במטרה לחפש מיקום עדיף מבחינתם למתקפה וניהול הקרב. לבסוף החליטו לבצע מתקפה מן האגף הדרומי. הכוחות הפורטוגזים הגיבו במהירות לתוכנית המתקפה הצפויה ושינו את היערכותם בכיוון הצפוי שלה. בנוסף לכך ובהתאם לתוכניות המלחמה ההגנתיות של בעלי בריתם האנגלים, בנו הפורטוגזים במהירות סדרה של תעלות הגנה ומכשולים, היעילים בעיקר מול כוח פרשים האופייני לקסטיליאנים.
 
הקרב נפתח בתנועה קדימה של כוח ה[[פרשים]] הכבד של הצרפתים, בעלי בריתם של הקסטיליאנים. הפרשים הכבדים נתקלו במכשולים שנפרסו מבעוד מועד, וספגו אבידות כבדות מירי הקשתים הפורטוגזים שהמתינו להם. בשלב זה התארגן הכוח הקסטיליאני העיקרי והגדול להתקפה ישירה על הכוח הפורטוגזי המרוכז בתווך שבין שני הגיאיות. הם החלו לנוע במעלה הגבעה, תחת מטר כבד של חיצי ה[[קשת]]ים האנגלים תוך שהם נעים בכבדות, מכוסים בשריון כבד, בחום הלוהט של אוגוסט. ז'ואוואאו מלך פורטוגל פיצל את הכוח העיקרי שלו משני צידי הגבעה, וכך נלכדו הקסטיליאנים [[לאש צולבת]] משלושה כיוונים תוך שהם סובלים אבדות קשות.
 
==תוצאות הקרב==
 
בתוך שעה אחת בלבד מפתיחתו , ועוד לפני שקיעת השמש, הסתיים הקרב. הפורטוגזים הצליחו לתפוס את [[דגל מלחמה|דגל המלחמה]] הקסטיליאני, והלוחמים אשר חשבו כי מלכם נהרג, ברחו בבהלה . חואן הראשון, שלא נהרג, ברח במהירות משדה הקרב, והשאיר את חייליו לבדם ללא מפקד. הכוחות הפורטוגזים פתחו במרדף אחרי הקסטיליאנים הנמלטים והמשיכו לפגוע ולהרוג בהם. מספר האבידות של הקסטליאנים היה כה גדול עד שז'ואוואאו הראשון מלך פורטוגל איפשר לניצולים המעטים לשוב לביתם ללא פגע. בקסטיליה הוכרז אבל לאומי עד [[חג המולד]] של [[1387]].
 
באוקטובר [[1385]] פתחו הפורטוגזים במתקפת מנע נגד העיר הקסטיליאנית [[מרידה (ספרד)|מרידה]], והביסו ב"קרב ולוורדה" כוח קסטיליאני גדול יותר אף מזה שהובס בקרב אלז'וברוטה. תקריות גבול בין שתי המדינות נמשכו עד שנת [[1390]], ומותו של חואן הראשון מלך קסטיליה.
 
הניצחונות החד משמעיים של הכוחות הפורטוגזיים הבטיחו את המשך השלטון של המלך ז'ואוואאו ושושלת [[מלכי פורטוגל#בית אביש|בית אביש]] כשליטי ממלכת פורטוגל.
 
את הניצחון בקרב הנחשב לקרב העצמאות של פורטוגל חגג המלך ז'ואוואאו בהקמת ה[[מנזר]] "[[מנזר בטלייה|סנטה מריה של הניצחון בקרב]]", בו קבורים הוא, אשתו, וכמה מצאצאיו (היום [[אתר מורשת עולמית]]), ובהקמת עיר בשם "הקרב" (Batalha).
בשנת 1386 חתמו פורטוגל ו[[ממלכת אנגליה]] על הסכם הגנה ושיתוף פעולה הדדי, "הסכם וינדזור". הסכם זה קיים בתוקף עד ימינו אלה, ונחשב להסכם הבין מדינתי העתיק ביותר שעדיין מתקיים.