כתיב עברי – הבדלי גרסאות

בעבר היה נהוג שכתיב חסר ניקוד יהיה זהה לכתיב מנוקד, כמובן ללא סימני הניקוד. כתיב זה הקרוי '''כתיב חסר''', הוא קשה לקריאה. ב[[ימי הביניים]] התפתח כתיב אלטרנטיבי, בו בו לרוב נוספות למלה האותיות ו'ו-י' לציון התנועות השונות. בזמן [[תחיית הלשון העברית]] ניסח [[ועד הלשון]], ולאחריו [[האקדמיה ללשון העברית]], את [http://hebrew-academy.huji.ac.il/decision4.html כללי הכתיב חסר הניקוד] ל'''כתיב מלא''', בו לרוב נוספות למלה האותיות ו'ו-י' לציון התנועות השונות. כללים אלו התקבלו ברובם על ידי הציבור, בעיקר בכתיבה רשמית.

חרף קביעת הכללים על ידי האקדמיה ניכרתניכר חוסר אחידות מסוימת בכתיב, הן בשל חוסר ידיעה דקדוקית ובשל מורכבות השפה על רבדיה ההיסטוריים והן בשל מספר קטגוריות לשוניות שבהן לא התקבלו כללי האקדמיה, וכל הוצאת ספרים ומערכת עיתון עושים בהן דין לעצמם.