מנגנון זרימה נגדית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 41:
במנגנון הזרימה המקבילה, מעבר התכונה נפסק כאשר התכונה מגיעה לשוויון בין שני הנוזלים. כלומר בזרימה שווה 50% מההפרש יעבור בין הנוזלים ולא משנה אורך התהליך. ניתן להגביר את הספיגה על ידי הגברת הזרימה בנוזל בעל התכונה המוגברת. לדוגמא להגביר את זרימת הנוזל החם, ובכך לגרום לכך שמעט יותר מהתכונה יעבור.
 
לעומת זאת במנגנון הזרימה הנגדית, אם הזרימה איטית מספיק, והמרחק ארוך כראוי, ניתן לשמור על הפרש קטן אך יציב לאורך כל התהליך, ובכך '''להעביר קרוב ל-100% מהתכונה''', כלומר כמעט את כולה. העברת כמות גדולה של התכונה תלויה גם ב"שוויון" הזרימה משני הכיוונים. במערכות של העברת חום, הכוונה שלשני הנוזלים הזורמים אותהאותו [[קיבולתקיבול חום]]{{הערה|את קיבול החום מחשבים (על בסיס [[מסה]] בממוצעובממוצע על טווח הטמפרטורות במערכת)}}. למשל כאשר חום מועבר ממים לאויר, על זרם האויר להיות בקצב מוגבר על מנת לספוג את החום, הנשמר במים בעל קיבולת החום הגבוהה יותר.
 
* '''כרומטוגרפיה בזרימה נגדית''' - [[כרומטוגרפיה|שיטת הפרדה]] פיסית, המבוססת על תכונות חומרים מומסים בעת מעבר בין נוזלים, במנגנוני שחלוף - מקבילי או נגדי{{הערה|שיטה שפותחה באוניברסיטת אילינוי בשיקגו}}. במכשירים הידרוסטטיים, משתמשים במונח '''כרומטוגרפית מחיצה''' למונח זה.
 
== דוגמאות ==