|
ההלכה מחלקת בין שני הבטים של דיני ממונות, האחד '''דיני אדם''' - זו ההתייחסות לחיובי הממונות במשפט העברי, והשני '''דיני שמים'''. גם בין שני [[גדר (הלכה)|גדרים]] ברורים אלו, ישנם גדרי אמצע, והם "תרעומות" ו"[[מי שפרע]]".
המחייב העיקרי בדיני אדם, הוא סברת ה"{{מונחון|ממוני גבך|ממוני נמצא אצלך}}. דינים המסתעפים מסבראמסברה הגיונית זו היו תקפים היו במשפט העברי, גם ללא כל רמז בתורה לדינים אלו, והם המחייב בכל דיני ההלוואות, גזילות, גניבות ודומיהם. שונים מכך הם דיני הנזיקין, בהםשבהם אדם ניזק על ידי אדם אחר, אך ממונו אינו קיים אצל המזיק כמובן, אלא אבד מהעולם. דינים אלו נתחדשו על ידי התורה למרות שאינם נלמדים מסברת "ממוני גבך", ולכן הם מוגדרים כ[[חידוש]]{{הערה|תוספות ב{{בבלי|כתובות|נו|א}}.}}.
לעומת זאת, קיימים גם דינים רבים, שבהם אין בית המשפט העברי כופה על האדם לשלם, והם נזקים שנהיו על ידי "גרמא". כך למשל, אדם המבעית את חבירוחברו באמצע הלילה וגרם לו נזק נפשי, אינו חייב תשלום על הצער, אך הוא חייב בדיני שמים. דינים אלו הם חיוב של ממש, וקיימות דיעות, כידעות עדשעד שאינו משלם את הסכום המוטל עליו מדיני שמים, פסול המחוייבהמחויב ל[[עדות]]{{הערה|1=ראו בארוכה [http://www.etzion.org.il/vbm/archive/yomyom/d/d43.php כאן], {{ויקישיבה|חייב בדיני שמים}}.}}.
לעיתיםלעתים, קובע המשפט העברי, כי יש על האדם התחייבות מוסרית לקיים את חובותיו, למרות שלא ניתן זאת לכפות עליו, ואם לא - יש לו לצד השני תביעת "תרעומות"{{הערה|1=ראו אודות תביעה זו [http://www.etzion.org.il/vbm/archive/yomyom/d/d52.php "דין תרעומת בפועלים" באתר בית המדרש הוירטואלי]}} כך למשל אדם שסיכם עם אדם אחר על עיסקה, כך שהלהוהוא סמך על כך והלווה [[כסף]] לשם כך, אך הלה ביטל את העיסקה.{{הערה|{{בבלי|בבא מציעא|מט|א}}.}} כך גם, אדם שמנע רווח מאדם אחר{{הערה|{{בבלי|בבא מציעא|עו|ב}}.}}. במקרים חמורים יותר, קבעו חז"ל כי האדם צפוי לקבל על כך עונש, וישנה דיעהדעה שאף [[קללה|מקללים אותו]]
==ראו גם==
|
