מתנדבי היישוב בבאפס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏עריכת הפתיח: עריכה, הגהה, קישורים פנימיים
מ עריכה, הגהה, קישורים פנימיים
שורה 1:
'''מתנדבי היישוב בבאפס''' היו יהודים שהתנדבו בעידוד [[המוסדות הלאומיים]] של [[היישוב]] ב[[ארץ ישראל]] לשרת ב[[הצבא הבריטי|צבא הבריטי]] והוצבו כ[[חייל]]ים בתפקידי עזר ביחידת ה"'''באפס'''" - '''Buffs''' (יחידת [[חיל רגלים]]) במסגרת [[התנדבות היישוב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה]].
 
ה-Buffs היה הכינוי של הרגימנטהרג'ימנט המלכותי של [[קנט]] המזרחית - Royal East Kent Regiment. רגימנטרג'ימנט הבאפס הוקם בשנת [[1572]] והיה אחד הרגימנטיםהרג'ימנטים העתיקיםהוותיקים ביותר בצבא הבריטי. השם "באפס" שמשמעו [[צבע]] בגווני [[חום ]]-[[צהוב]], ניתן לעוצבה בשל הצבאהצבע הצהבהב חום של צואוורניצווארוני מדי הייצוג של חייליה.
 
מפרוץמתחילת [[מלחמת העולם השנייה]] ובמשךובמהלך כל שנות המלחמה, דרשה הנהגת היישוב מהבריטיםמה[[המנדט הבריטי|בריטים]] ולחצה עליהם להקים יחידה עברית לוחמת, המורכבתשתהיה מורכבת כולה מבני היישוב, עם סמל ודגל משלה, כדוגמת [[הגדודים העבריים]] ב[[מלחמת העולם הראשונה]], בה יוצבו וישרתו [[התנדבות היישוב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה| מתנדבי היישוב לצבא הבריטי]]. במהלךהבריטים שנותהתחמקו המלחמהכמעט התחמקועד הבריטיםסוף ממילויהמלחמה משאלהמלהסכים לבקשה זו. מתנדבים מבניבני היישוב נשלחו לשרת ביחידות עזר שונות, ב[[מתנדבי היישוב בחיל החפרים|חיל החפרים]], בבאפסב'באפס', ב[[מתנדבי היישוב ברגימנט הארץ ישראלי|רגימנט הארץ ישראלי]], בפלוגות התובלה, - אך לא ביחידה משלהם, בשפתם ותחת דגלם. יחידה כזו הוקמה רק לקראת סוף המלחמה.
 
בספטמבר [[1940]], בשיא תקופתה הקשה של [[בריטניה]] במלחמת העולם השנייה, - ימי [[הקרב על בריטניה]], הוקמה הפלוגה העברית הראשונה של חיל הרגלים בתוך ה-Buffs. שלטונות [[המנדט הבריטי|המנדט]] טענו כי הצבת מתנדבי היישוב בבאפסב'באפס' נעשתה מטעמים פורמליים, כדי להימנע מן הקשיים הכרוכים בהקמתו של רגימנטרג'ימנט חדש, אך בעצם הצבתם של מתנדבי היישוב ליחידהביחידה טריטוריאלית של חיילים מחבל ארץ מסוים ב[[אנגליה]], גילו הבריטים את כוונתם שלא להציבם בכל יחידה שיש בה סממן מקומי ארץ ישראלי או [[עברית|עברי]].
 
משיקולים [[פוליטיקה|פוליטיים]] החליטו הבריטים לקיים שוויון בגיוס בין [[יהודים]] ל[[ערבים]], אך בפועל רוב המתגייסים היו יהודים. הבריטים אפשרו תחילה גיוס לשש פלוגות בלבד, מהן שלוש פלוגות יהודיות ושלוש ערביות שתשרתנה ב[[ארץ-ישראל]] וב[[עבר הירדן]] בלבד. בסופו של דבר קמו 15 פלוגות יהודיות, בכל אחת מהן 200 חיילים ובכולן יחדיו כ-3000 איש. ציפיות המתגייסים והנהגת היישוב כי הפלוגות תזכינה לאימונים צבאיים מתקדמים נכזבו עד מהרה. הבריטים הטילו עליהן תפקידי עזר בלבד של אבטחה, שמירת מתקנים וליווי שיירות, ואימוניהן היו מצומצמים ביותר. הנשק שניתן להם היה משאריות [[מלחמת העולם הראשונה]]. פלוגות הבאפסה'באפס' חנו בארץ ישראל ותקוות המתנדבים כי במהרה ייצאו לחזית להלחם ב[[גרמניה הנאצית|גרמנים]] וה[[איטליה הפשיסטית|איטלקים]] נכזבו. לדברי מפקד [[ההגנה]] [[אליהו גולומב]], במלאת חצי שנה לקיומן של הפלוגות, אין "פלוגות הבאפס אלה כוח צבאי: הן מנותקות מכל פיקוד, אין להם אימון רציני. החיילים עסוקים כרגיל בתפקידי-עזר שניים במעלה".
 
רק ב-[[1942]] הורכבו מפלוגות הבאפס שלושת גדודי[[גדוד]]י הרגימנטה[[רגימנט הארץ- ישראלי]]. שירותן שלהקמת פלוגותיחידות עבריות של [[חיל רגלים]] סדיר בצבא הבריטי הייתההיה תמרורציון דרך חשוב בדרך החתחתים שהובילה לבסוף, ב-[[1944]], לקראת סיום המלחמה, להקמת עוצבה עברית עלבמלוא דגלה,מובן סמלההמילה. בעוצבה זו שירתו רק חיילים יהודיים מארץ ישראל, שפתהוהיא העבריתנשאה דגל וסמל יחודיים לה, מפקדיה היו יהודים בני הארץ ובראשם [[לוי בנימין|מפקדה היהודי]], וסגלושפת פיקודהדיבור מבניבה הארץ,הייתה שהיאעברית בלבד - [[הבריגדה היהודית]].
 
==לקריאה נוספת==