קרב פנים אל פנים (שיטה) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Idioma-bot (שיחה | תרומות)
מ r2.6.3) (בוט משנה: de:KAPAP, fr:Kapap-Lotar
Yanshoof (שיחה | תרומות)
מ קישורים פנימיים
שורה 13:
|ספורט אולימפי=לא
}}
'''[[קרב פנים אל פנים]]''' ('''קפא"פ''') הוא מושג כוללני אשר הופיע לראשונה בקרב כוחות המגן של ה[[ישוב|יישוב]] היהודי קרי ה[[הגנהההגנה]] בשנת 1940 ומתייחס לסך מקצועות הלחימה בידיים ריקות ובכלי [[נשק]] קרים בהטייתם הקרבית – צבאית, היינו יישום שאינו ספורטיבי. תחום עיסוק זה בלחימה נקרא קפא"פ וסימל שינוי בגישתו של ארגון ה[[הגנהההגנה]] ומעבר מתפיסה הגנתית כפי שהיא התבטאה במושג ספורט מגן, לגישה התקפית. המושג ספורט מגן קדם לקפא"פ והיה בשימוש במהלך החצי השני של שנות ה-30 של המאה ה-20. קשה לייחס למושג קפא"פ את הערך שיטה במובן המוכר לנו כיום משיטות לחימה ובוודאי שאין לקרוא לקפא"פ ההיסטורי אמנות לחימה במובנו המודרני של מושג זה.
 
הקפא"פ התגבש לגישה מנחה בעיסוק במקצועות הכלולים בו. מקצועות אלו נלמדו כל אחד בנפרד ולא יחד כשיטה אינטגרטיבית. גישה זו נמשכה אל תוך [[צה"ל]] בשנות ה-50 והיוותה את הבסיס לשיטה שכיום נקראת [[קרב מגע]]. המושג [[קרב מגע]] וקפא"פ היו בשימוש במקביל בהתייחס למקצוע זה בצה"ל עד לסוף שנות החמישים.
שורה 37:
לעיסוק במקצועות קרב פנים-אל-פנים שורשים עתיקים בקרב כל העמים וכמוהם גם בקרב העם היהודי. מתחילת ההתיישבות החדשה בא"י, בסוף המאה ה-19, נדרשו המתיישבים היהודים למיומנויות הגנתיות בפני תוקפים ערבים.
במקביל להתפתחות [[היישוב]] וכוחות המגן השונים שלו, התפתח העיסוק במקצועות קרב הפנים-אל-פנים. עיסוק זה קיבל דחיפה משמעותית במהלך [[שנות ה-30 של המאה ה-20]], במסגרת "[[פלוגות הפועל]]",
זרוע צבאית למחצה של ההסתדרות. למרות שגוף זה לא השתייך להגנה, בפועל הוא סר למרותו של [[דוד בן-גוריון]] מזכ"ל [[ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל|ההסתדרות]] ובכירים בארגון [[ההגנה]]. ניתן לייחס [[המרד הערבי הגדול|למרד הערבי הגדול]] השפעה מכרעת על התפתחות מקצועות קרב הפנים-אל-פנים בהוותו קטליזאטור לגיבוש כוח מגן צבאי ליישוב וגישה התקפית בלחימה השונה [[מדיניות ההבלגה|ממדיניות ההבלגה]] של ההגנה לאורך מרבית שנות ה-30.
הקמת [[הפלמ"ח]] זרוע צבאית מגויסת של [[ההגנה]] היווה שלב נוסף חשוב בהתפתחות הקפא"פ.
ה[[הגנה]]. ניתן לייחס [[המרד הערבי הגדול|למרד הערבי הגדול]] השפעה מכרעת על התפתחות מקצועות קרב הפנים-אל-פנים בהוותו קטליזאטור לגיבוש כוח מגן צבאי ליישוב וגישה התקפית בלחימה השונה [[מדיניות ההבלגה|ממדיניות ההבלגה]] של ה[[הגנה]] לאורך מרבית שנות ה-30.
במסגרת גוף זה רוכזו מיטב המדריכים במקצועות קרב הפנים-אל-פנים משורות [[ההגנה]] ותנועות הנוער בא"י, במיוחד "[[הנוער העובד]]" ו"[[המחנות העולים]]".
הקמת [[הפלמ"ח]] זרוע צבאית מגויסת של [[ההגנה]] היווה שלב נוסף חשוב בהתפתחות הקפא"פ.
במסגרת גוף זה רוכזו מיטב המדריכים במקצועות קרב הפנים-אל-פנים משורות [[ההגנה]] ותנועות הנוער בא"י, במיוחד "[[הנוער העובד]]" ו"[[המחנות העולים]]".
 
למרות שהמושג קפא"פ מופיע לראשונה בשנת 1940, רבים התכנים הכלולים בו עובדו בשנות ה-30 במסגרת "[[פלוגות הפועל]]" במיוחד בתחום ה[[איגרוף]] [[ג'ו ג'וטסו|והג'ו ג'וטסו]].
שורה 47 ⟵ 46:
 
1941 היא שנת מפתח בהתפתחות הקפא"פ.
בחודשים ינואר - פברואר 1941 מתקיים קורס קפא"פ למפקדים [[הגנה צרפתית|בהגנה]] ובמאי אותה שנה מייד עם הקמת [[הפלמ"ח]] מתקיים קורס למדריכי קפא"פ למסגרת זו.
שני הקורסים האלה משמשים ליישור קו בתכנים ואופן העברתם ומקדמים את הטמעת המקצועות לרוחב ארגון [[הגנה|ההגנה]].
פעילות [[חג"ם|החג"ם]] [[גדנ"ע|והגדנ"ע]] סייעו למגמה זו של הטמעה והפצה של הקפא"פ להתפשט בקרב הנוער ביישוב.
לאורך כל שנות ה-40 מתקיימים אימונים, הדרכות וקורסים לקפא"פ בהיקפים נרחבים ביותר. במחצית השנייה מתרחבים אימוני הקפא"פ אל מעבר לגבולות הארץ בהקיפם גם את [[מחנות המעצר בקפריסין]] [[מחנות העקורים|ומחנות העקורים]] באירופה.
 
עם קום המדינה, והקמת [[צה"ל]] על תשתית ארגון [[הגנה|ההגנה]] עבר העיסוק בהדרכת הקפא"פ לתחום אחריותו של השירות לאימון גופני בפיקודו של משה פינקל זוהר.
השירות לאימון גופני הפך לענף אימון גופני בתחילת [[שנות ה-50 של המאה ה-20]] וטיפל בפיתוח הקפא"פ, הכשרת מדריכים לחילות [[צה"ל]] ופיקוח על עבודתם.
במהלך שנות ה-50 חודר השימוש במושג חדש בהתייחס למקצועות קרב הפנים אל פנים והוא [[קרב מגע]].