שיפה – הבדלי גרסאות

צינורות הכברה עשויים תאים חיים סמוכים,שרוב אשר רוב אברוניהםאיברוניהם נעלמו, ומהוהם שנשארמכילים זה בעיקררק [[ציטופלזמה]], וקרום[[מיטוכונדריה]] התא[[פלסטידה|ופלסטידות]]. לתאים אלו דופנותדפנות רוחב, הנקראות גם לוח כברה,. דפנות אלו מלאות נקבוביות זעירות שתפקידן להאט את זרימת המומסים דרך תאי הכברה ובכך לשמור על מפל לחצים בין במקור למבלע. לתאי השיפה צמודים תאי לוואי שתפקידם לווסת את תנועת המומסים בצינור.

כיוון זרימת הסוכרים בצינורות הכברה של השיפה מושפע הן מכוח הכובד, והן ממפל הריכוזים והלחצים. בנוסף, הארה ישירה על מקום מסוים בצמח מגבירה את זרימת הסוכרים לכיוון החלק המואר.

בתהליך ההעמסה הסוכרים נקלטים בתאי הלוואי של הכברה על ידי משאבים , מה שדורש השקעת אנרגיה. מתאי הלוואי הסוכרים עוברים דרך נקבוביות זעירות אל צינורות הכברה שבעלה. תהליך זה מעלה את ריכוז המומסים בתא הכברה ומכאן מעלה את הלחץ האוסמוטי שהוא לחץ שנוצר בתמיסה כתוצאה מריכוז המומסים. פוטנציאל המים יורד בעקבות עליית הלחץ האוסמוטי, ולכן נכנסים מים לתא הכברה, נוצרת תמיסת סוכר והלחץ על דפנות התא עולה. בעקבות כך נוצר מפל ריכוזים בין המקור, שבו ריכוז המומסים גבוה, לבין המבלע שבו ריכוז המומסים נמוך. הפרשי הלחץ גורמים לזרימת לחץ לכיוון התאים בהם הלחץ נמוך יותר. הסוכרים המומסים עוברים מתא כברה לתא כברה עד שהם מגיעים למבלע. כשהסוכר מגיע למבלע מתבצעת הפריקה.