|
|
|
'''ראובן שילוח''' (נולד "זסלנסקי", אחר כך קיצר ל-"זסלני"; "שילוח" היה כינויו המחתרתי), ([[1909]] - [[1959]]) מראשיה של [[קהילת המודיעין הישראלית|קהילת המודיעין]] במדינת [[ישראל]] וממייסדיה. ממקימי [[המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים|המוסד]] ומפקדו הראשון.
שילוח נולד למשפחה דתית ב[[ירושלים]] בסוף ימי השלטון ה[[האימפריה העות'מאנית|עות'מאני]], בנם של ה[[רב]] אהרן יעקב ושרהושל שרה זסלנסקי. למד בבית ספר תחכמוני וב[[המכללה לחינוך ע"ש דוד ילין|בית המדרש למורים]] בו למד את השפה ה[[ערבית]]. בצעירותו עבר לציונות החילונית, למד ב{{ה|אוניברסיטה העברית בירושלים}} לימודי [[המזרח התיכון]] וגויס על ידי [[דב הוז]] למשימות מודיעין מטעם הנהגת היישוב. משימתו הראשונה מחוץ לגבולות ארץ ישראל הייתה ב-[[1932]] כשליח המחלקה ל[[עיראק]] בה פעל במסווה של מורה לעברית וסטודנט למדעי המזרח באוניברסיטת בגדד, במסגרת פעילותו העביר דיווחים על מצב יהודי עיראק ועל הערכות הבריטים והעיראקים נוכח המצב בארץ ישראל. ב-[[1935]] נשלח שוב לבגדד הפעם תחת הכיסוי של עיתונאי ב[[פלסטיין פוסט]], בשליחות זו פיתח את הקשרים עם פעילים [[כורדים]]. לאחר חזרתו פעל בארגון [[ההגנה]] בתחום המודיעין בקרב הערבים המקומיים. משנת [[1936]] השתייך ל{{ה|מחלקה המדינית של הסוכנות היהודית}}, הוא נשלח למשימות איסוף מודיעין ב[[לבנון]] ו[[סוריה]], והיה אחראי על הקשרים עם גופי המודיעין הבריטי. שילוח זיהה את הפוטנציאל בקשרים עם [[ארצות הברית]] ופיתח את היחסים עם [[המשרד לשירותים אסטרטגיים]] (OSS) הארגון שקדם ל-[[CIA]].
בדצמבר [[1947]] מונה לעוזר לענייני מודיעין של [[דוד בן-גוריון]] ועם קום המדינה מונה לראש אגף צבאי ופוליטי ב[[משרד החוץ]]. ב-[[1949]] היה חבר במשלחת ישראל לשיחות על [[הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות|שביתת הנשק]], אשר נערכו ב[[רודוס]].
|
