תיקון DNA – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 8:
מנגנוני התיקון יכולים לעשות שימוש בחלבון יחיד, כמו ה-PRE, אנזים ה[[פוטוליאז|פוטוריאקציה]] בחיידקים, המפרק דימרים של נוקלאוטידים באמצעות אנרגיית ה[[אור]] והאנזים [[אינסרטאז]] המכניס בסיס במקום בו יש פער; ויכולים להיות מורכבים ממספר רב של חלבונים הפועלים באינטראקציה אחד עם השני. ככלל, ברוב המערכות חייב להיות מנגנון זיהוי הנזק, לצד מנגנוני תיקון, שפעמים רבות חותכים את האזור הפגוע, ומשלימים אותו באמצעות הגדיל המשלים, או, במקרים מיוחדים, באמצעות ה[[כרומוזום]] ה[[כרומוזום הומולוגי|הומולוגי]].
מנגנוני התיקון, ככלל, מושרשים מוקדם מאד ב[[אבולוציה]], שכן קרינה היוותה בעיה כבר בתקופות ראשית ה[[חיים]], אך ידועים מנגנונים שונים שפותחו אצל ה[[אאוקריוטים]], משום שאופן [[היסטון|אריזת]] ה-DNA שלהם שונה.
מנגנוני תיקון מרכזיים הם:
* nucleotide excision repair - [[NER]]- מנגנון המחליף מקטעים כמו TT דימרים, בכלל
* Transcription coupled repair - [[TCR]]- מנגנון דומה, מיוחד
* Base excision repair - [[BER (גנטיקה)|BER]]- מנגנון להוצאת [[נוקלאוטיד]] פגום בודד
* Mismatch repair - [[MMR]]- מנגנון לתיקון טעויות בהכפלה
* SOS repair - מנגנון [[שכפול דנ"א]] אשר "מדלג" על מקטעים בעייתיים ויוצר שגיאות בשכיחות גבוהה יחסית, כאשר הנזק אינו בר תיקון, אך יש עניין בהכפלה בכל זאת.
חלק מן המנגנונים פעילים כרגיל בתא, וחלקם נכנס לפעולה רק במצבים שבהם זוהה נזק.
| |||