היטל פיתוח – הבדלי גרסאות

נוספו 1,016 בתים ,  לפני 11 שנים
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
במהלך השנים התפתח נוהל רווח על פיו יזמים של פרוייקטים גדולים היו מקבלים על עצמם ביצוע של עבודות הפיתוח תמורת פטור חלקי או מלא מהיטלי הפיתוח. הסכמים אלו הטיבו עם הרשויות המקומיות מכיוון ש[[חוק עזר עירוני|חוקי העזר]] שקובעים את היטל הפיתוח הם במקרים רבים מיושנים ואינם מכסים את עלויות הפיתוח {{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/06/680/073/r28/06073680.r28.htm ע"א 7368/06], סעיף 28}}. ביוני 2011 קבע [[בית המשפט העליון]] שהסכמים אלו בלתי חוקיים מכיון שאין ל[[רשות מקומית]] סמכות לתת פטור ממיסים והיטלים ומכיוון שאין לרשות סמכות להעביר את עבודות הפיתוח ליזם שלא על פי חוק מכרזים הקובע חובת מכרז או הליך של פטור ממכרז {{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/06/680/073/r28/06073680.r28.htm ע"א 7368/06]}}.
 
== תאגידי מים וביוב ==
בעקבות חקיקה שנכנסה לתוקף בהדרגה במהלך העשור הראשון של המאה ה-21, הוקמו ברחבי הארץ מספר תאגידים פרטיים, במטרה להפריט חלק מהשירותים הניתנים לתושבי הרשויות. עיקר תפקידם של תאגידים אלו הוא הקמה ותחזוקה של תשתיות המים והביוב בעיריות ובמועצות המקומיות. עם העברת הפעילות לתאגידים אלו, עברה גם פעילות גביית היטלי הפיתוח לידיהם. כיום, ברוב המוחלט של הרשויות המקומיות בארץ, נחלקים היטלי הפיתוח בין הרשות המקומית (אשר ממשיכה וגובה היטלי פיתוח בגין סלילה ותיעול) ובין תאגידי המים והביוב הפרטיים (אשר גובים את היטלי הפיתוח בגין הנחת תשתיות מים וביוב).
 
 
==הערות שוליים==
משתמש אלמוני