מכרז קומבינטורי – הבדלי גרסאות

מכרז קומבינטורי מוגדר כבעיה הבאה: בהינתן אוסף של משאבים (סחורות, שירותים וכיוצא בזה), ואוסף שחקנים כך שלכל שחקן ישנתועלתישנה תועלת מסוימת עבור כל תת-קבוצה של המשאבים שיקבל, כיצד ניתן לחלק את המשאבים בין השחקנים כך שהתועלת החברתית תהיה מקסימלית (בדרך כלל, התועלת החברתית היא סך התועלות של כל שחקן מקבוצת המשאבים שקיבל, או סך הכסף שעורך המכרז יזכה בתום המכרז). לפי הגדרה זו, מכירה פומבית רגילה היא מקרה פרטי של מכרז קומבינטורי, כאשר לכל שחקן יש תועלת עבור כל משאב, והתועלת של השחקן מקבוצת משאבים היא פשוט סכום התועלות שלו מכל המשאבים בקבוצה.

המושג של מכרז קומבינטורי הוגדר לראשונה על ידי רסנטי, סמית ובולפין בשנת [[1982]].{{הערה|Rassenti, S. J., Smith, V. L., and Bulfin, R. L., , "A Combinatorial Auction Mechanism for Airport Time Slot Allocation," ''Bell Journal of Economics'', 13(1982), 402-417}} במאמר זה הוגדר המושג של מכרז קומבינטורי בהקשר של הקצאת זמני המראה ונחיתה בנמלי תעופה (ראו להלן) ובו הוצגו לראשונה אספקטים רבים של מכרזים קומבינטוריים, ובהם המודל המתמטי של מכרז קומבינטורי, הקשר בין מכרז קומבינטורי ל[[בעיית תת-קבוצות זרות]], הקושי החישובי בבעיה, השימוש בטכניקות של [[כלכלה נסויית]] במכרזים קומבינטוריים ושיקולים אסטרטגיים.

הדוגמה הבולטת ביותר למכרז קומיבנטורי, שהיא אף הדוגמה שהביאה להרחבת ההתעניינות בתחום, היא הקצאת תדרים. ברוב המקרים מדובר בהקצאת רישיון שימוש בתחום תדרים של הספקטרום האלקטרומגנטי באזור גאוגרפי מסוים, בדרך כלל למפעילים סלולריים. במקרים אלו התועלת של המפעילים הסלולריים בקבוצה של רישיונות היה שונה מאשר סכום התועלות מכל רישיון בנפרד; למשל, למפעילים רבים אין טעם לקנות רישיונות כלל אם לא יצליחו להשיג רישיונות על פני מרחב גאוגרפי רציף גדול. הקצאת הרישיונות הסלולרים בשנות ה-[[2000]] התנהלה כמכרזים קומבינטוריים מתוכננים במדינות שונות בעולם (כדוגמת ארצות הברית, בריטניה, אוסטרליה וניו-זילנד), חלק מהמכרזים הללו נכשלו וחלקם הצליחו מעל למשוער{{הערה|)Paul Klemperer, ''Auctions: Theory and Practice'', Princeton University Press, 2004` , היסטוריה של המכרז הבריטי נמצאת גם בעותק [http://www.ofcom.org.uk/static/archive/spectrumauctions/3gindex.htm מקוון]}}