תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יעל י (שיחה | תרומות)
הגהה, קישורים
יעל י (שיחה | תרומות)
שורה 17:
בהיסטוריוגרפיה שנכתבה מאז העת העתיקה, מקובלת חלוקה לתקופות על פי הכוח המדיני, כלומר הגמוניה ושליטה מדינית על אוכלוסיה, אשר משליכה על יצירתה של תרבות במלאותה. תפיסה זו מקובלת גם בהיסטוריוגרפיה המודרנית; וכך למשל נקבע, ברוב האסכולות ההיסטוריוגרפיות, סוף העת העתיקה ותחילת ימי הביניים, בשנת [[476]], כאשר נפלה [[הקיסרות הרומית המערבית]]. ראשית העת החדשה נקבעה, בדרך כלל, על פי גילוי יבשת [[אמריקה]] בשנת [[1492]]. [[המהפכה הצרפתית]] בשנת [[1789]] נקבעה כגבולה של תת-תקופה חדשה ואחרת.
 
אצל חלק ניכר מההיסטוריונים של תולדות עם ישראל, מקובלת התפיסה כי ההגמוניה המדינית היא המצע והמסגרת ליצירת תרבות עצמית,; אךאולם התקופה נקבעתנחקרת ונלמדת על פי התרבות והיצירה ב[[ספרות]] וב[[אמנות]], ונקראת על שמה; כך למשל, נקראת תקופת היצירה היהודית המגוונת ב[[חצי האי האיברי]] בשלהי ימיבימי הביניים, תקופת "[[תור הזהב של יהדות ספרד]]". [[גירוש ספרד]] בשנת 1492, הוא קו הגבול בין ימי הביניים לבין העת החדשה בתולדות האומה, על פי חלק מההיסטוריונים, ואילו אחרים סוברים שתחילתה של החדשה בתולדות היהודים הוא ב[[המאה ה-18|מאה ה-18]], ובמיוחד במהפכה הצרפתית בשנת 1789.
{{תבנית:תקופות בארץ ישראל}}