יצחק קורן – הבדלי גרסאות

'''יצחק קורןקוֹרְן''' ([[11 במרץ]] [[1911]] -– [[22 ביוני]] [[1994]]), היה איש ציבור [[ישראלי]] שכיהן כ[[חבר הכנסת]] מטעם [[מפא"י]] ו[[המערך]], סגן [[שר האוצר]] ומזכ"ל תנועת העבודה הציונית.

קורןיצחק קוֹרְן (קאָרן) נולד בשנת [[1911]] ב[[קישינב]] בחבל הארץ [[בסרביה]] שב[[האימפריה הרוסית|רוסיה]] לשרה ואברהם קורן. כילד וכנער התחנך בשילוב בין המסורת היהודית לבין חינוך חילוני. בסיום בית הספר היסודי למד בגמנסיהב[[הגימנסיה העברית (כללי)|גימנסיה העברית]] "מגן דוד" ולמד בה תורה מפי הרב [[יהודה לייב צירלסון]]. בתום לימודיו בתיכון, בשנת [[1928]], נרשם ללימודי [[משפטים]] ב[[אוניברסיטת יאשי]] ועבד בעיר לפרנסתו במתן שיעורים פרטיים בעברית. במקביל ללימודיו החל בפעילות ציונית והיה בין מנהיגי אגודת הסטודנטים הציוניים, תחילה באוניברסיטה ולימים ב[[רומניה]] (אליהשאליה סופחה [[בסרביה]] לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]]). בשנת [[1929]] נבחר ללוות את [[נחום סוקולוב]] בביקורו בעיר. את לימודיו סיים בשנת [[1932]] ולאחריהם החל לעסוק ב[[עריכת דין]]. באותה שנה התרחבה פעילותו הציונית ומשך תקופה הופקד קורן על עריכת בטאוןביטאון הסטודנטים הציוניים "אונזער וועג" (יידיש: "דרכנו").

הואקורן היה לפעיל מרכזי בתנועת "[[צעירי ציון]]" והיה פעיל במפעל ההתרמה ל[[קרן היסוד]]. במהלך תקופה זו בחר להחדיר בתנועה את חשיבותה של העלייה לה[[ארץעלייה לארץ ישראל]], ובמשותף עם חברו לתנועה [[מאיר קוטיק]] פעל להגברת חלקם בפעילותה, תחילה באמצעות פרסום מאמרים בבטאוןבביטאון המפלגה "ערד און ארבעט" ("אדמה ועבודה") ולאחר מכן עם בחירתו לחבר מערכת העיתון ומרכז המפלגה ([[1934]]). בשנים אלו נבחר לוועד המרכזי של המפלגה המאוחדת "אחדות"{{הבהרה|אחדות או התאחדות? יש קישור?}} (מאיחודן של צעירי ציון ו[[פועלי ציון]]) ([[1936]]) ולמועצה המרכזית של קרן היסוד בבסרביה ([[1938]]). במפלגה המאוחדת פעל כחבר מערכת של דו ירחון המפלגה, ובשנת 1936 יזם את הקמת [[תנועות הנוער היהודיות הציוניות|תנועת הנוער]] של המפלגה, "[[בוסליה]]". כעבור שנה הופיע שמו ברשימת המועמדים לפרלמנט הרומני מטעם "המפלגה היהודית" ומטעם מפלגת "אחדות" נשלח כציר ל[[הקונגרס הציוני|קונגרס הציוני]] ה-20 וה-21. מטעם [[ההסתדרות הציונית]] ברומניה נשלח לראשונה לארץ ישראל בשנת 1938. לאחר שובו מהקונגרס הציוני ה-21 החל להתארגן לעלייה, אותהשאותה מימש ב-[[1 במאי]] [[1940]] עם רעייתו, קלרה לבית טלמצקי, לה(שלה נישא בשנת [[1935]]).

עם עלייתו לארץ התיישב עם קלרה ב[[תל אביב]] והצטרף לארגון "[[ההגנה]]". בשנת [[1941]] מונה למנהל מחלקת ההסברהה[[הסברה]] והארגון של [[המשביר המרכזי]], האחראי על האספקה במסגרת [[הסתדרות העובדים הכללית]]. הוא החזיק בתפקיד זה עד לשנת [[1944]], ולאחריו מונה לתפקיד מזכיר [[תנועת המושבים]].

במהלך שנות כהונתו בתפקיד הוקמו 158 מושבים. בשנים אלו עבד בסמיכות ל[[לוי אשכול]], ראש המחלקה להתיישבות ב[[הסוכנות היהודית|סוכנות היהודית]], ובעצתו אימץ את רעיון איכלוסם של הכפרים הערביים הנטושיםה[[נאכבה|נטושים]] במושבי עולים. התנועה יצאה בשנים אלו בסיסמאות "מן המחנה אל הכפר" ו"מן האנייה אל הכפר" וקורן הרבה לעבור בין מחנות העולים והמעברות ויצא בשליחות ל[[ארצות הברית]], [[ברזיל]] ו[[ארגנטינה]], במטרה לעודד את ביסוסה של [[ההתיישבות העובדת]] בישראל.

קורן נבחר לכנסת הרביעית בשנת 1959 מטעם מפא"י וכיהן כחבר ב[[ועדת הכלכלה]] ו[[ועדת חוקה, חוק ומשפט]]. בשנת 1961 נבחר ל[[הכנסת החמישית|כנסת החמישית]] וכעבור שנה מונה על ידי [[שר האוצר]] לוי אשכול לשמש כסגנו. קודם למינוי זה עמד קורן בראש הגוף הציבורי העליון לייעול המשק, במסגרת הוועדה הכלכלית במפא"י, ובתפקיד זה גישר על הפערים שנתגלעו בין עמדות שרי המפלגה ובין ציבור העובדים וההסתדרות. מינויו לסגן שר הוצע לו על ידי אשכול שבועות ספורים לאחר הכרזת האוצר על ביצוע תוכנית כלכלית חדשה המכוונת לפיחות הלירה הישראלית. כסגנו היה אמון קורן על ביצוע התוכניתהתכנית והועמד בראש הוועדה הבין-משרדית לייעול משרדי הממשלה והמשק והמועצה הלאומית לחסכון.

שנים רבות עמד קורן גם בראש הליגה לידידות ישראל-רומניהישראל–רומניה, ובשנת [[1992]] נבחר בה ליו"ר כבוד.

משנת [[1976]] עמד קורן בראש המועצה עולמית לתרבות יידיש. ביוזמת המועצה הונחו גם היסודות להקמת [[תיאטרון יידיש]], אשר הוקם לבסוף על ידי [[עיריית תל אביב]] וקורן נמנה ביןעם חברי עמותתו הציבורית.

== קישורים חיצוניים ==