אנטוניוס הגדול – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ChuispastonBot (שיחה | תרומות)
מ r2.7.1) (בוט מוסיף: gl:Antón Abade
מניעת יתמות
שורה 24:
למחרת ההתגלות האלוהית פגש אנטוניוס את האיש הזקן שחי בפרישות בשולי כפר סמוך, אותו איש שפגש בתחילת התהליך כ-17 שנה קודם לכן וביקש ממנו להתלוות אליו למדבר. הזקן השיב בשלילה הן מנימוק הגיל והן משום שהדבר לא מקובל. מכאן מסיקים שאנטוניוס הוא הנזיר הנוצרי הראשון שהלך להתבודד במדבר תקופה של יותר ממספר ימים. כעשרים שנים התגורר לבד על גבול המדבר והתקיים מתרומות מזון שהובאו אליו מאנשים שחשבו אותו לקדוש.
 
בשנת [[285]] פרש למדבר במצרים, לחיי בדידות, פרישות וסגפנות. זהו המעשה הנחשב כראשיתה של ה[[נזיר (נצרות)|נזורה הנוצרית]] (אף כי היו נזירים לפניו (בהם [[פאולוס מתבי]]) והיו נזירים בתקופתו). הסיבה להיותו של אנטוניוס מבשר הנזורה היה ספרו של [[אתנסיוס]], [[בישוף]] [[אלכסנדריה]] שהעלה את סיפורו על הכתב. תיאורו של אתנסיוס את אנטוניוס היווה מדריך לצעירים שרצו להפוך לנזירים והעקרונות הללו עומדים עד היום כקווים מנחים לנזירים נוצרים.
 
המקום הראשון שאליו פנה אנטוניוס על מנת לחיות את חיי הנזירות הוא מדבר שידוע כיום בשם "וואדי אל-נטרון" (ב[[ערבית]]: وادي النطرون וב[[לטינית]] ניטרא). עד לימינו אנו עדיין קיימים שם כמה מנזרים. אנטוניוס מצא שם מצודה נטושה ושם התמקם, על פי המסופר כל השרצים שאכלסו את המצודה נסו ברגע שאנטוניוס הגיע למקום, אירוע זה היה הוכחה לכוחותיו המיוחדים. בששת החודשים הראשונים התבודד במצודה אולם שמועות עליו הגיעו לאנשים שבאו למקום והוא חולל [[נס|ניסים]] אחדים, בעיקר בתחום ריפוי חולים ופתר מחלוקות בין אנשים.