הצפון הישן – הבדלי גרסאות

'''הצפון הישן''' הוא שמו של אזור ב[[תל אביב-יפו|תל אביב]] אשר נבנה במהלך [[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]] וה-[[שנות ה-40 של המאה ה-20|40]] מצפון לגרעין העיר ההיסטורית דאז. האזור נקרא בתקופה זו צפון העיר, והכינוי "הצפון הישן" בא להבדילו מאזור "[[הצפון החדש]]" שנבנה לאחר קום המדינה.

האזור המקורי מוגדר כשטח שבין [[נחל הירקון]] בצפון ועד ל[[שדרות בן ציון]] ו[[רחוב בוגרשוב]] בדרום, מומ[[רחוב אבן גבירול]] במזרח ועד ל[[הים התיכון|ים התיכון]] במערב. החלוקה האדמניסטרטיבית של העירייה מגדירה את "רובע הצפון הישן" רק כחלק שמצפון ל[[שדרות בן-גוריון (תל אביב)|שדרות בן-גוריון]] ואת החלק שמדרומו כ"רובע מרכז תל אביב".

כבר בסוף [[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה-20]] נכלל אזור זה ב'''[[תוכנית גדס]]''' לפיתוח תל אביב. התוכנית פיתחה את אזור זה כ[[עיר גנים]] ועל בסיס רשת רחובות הניצבים זה לזה, המקבילהכשהם מקבילים לים או ניצבתניצבים ליםלו. הרחובות המרכזיים באזור זה הם רחובות האורך [[רחוב דיזנגוף|דיזנגוף]], [[רחוב בן יהודה|בן יהודה]] ואבן גבירול (כגבול מזרחי), ורחובות הרוחב [[שדרות נורדאו|נורדאו]], ז'בוטינסקי, [[רחוב ארלוזורוב (תל אביב)|ארלוזורוב]], [[שדרות בן-גוריון (תל אביב)|בן-גוריון]] ופרישמן. רבים מתייחסים בטעות לאזור הצפון החדש, [[עיריית תל אביב-יפו#רובעי העיר|רובע מס' 4]], כ"צפון הישן" וזאת בשל ההגדרות המשתנות והנזילות לאורך ההיסטוריה של "[[צפון תל אביב]]".

ה[[מרקם עירוני|מרקם העירוני]] של הצפון הישן הוא ייחודי מסוגו ובגודלובמבניו בעולםובתכנונו והואבעולם, זכהוזכה להכרה כ[[אתר מורשת עולמית]] כחלק מ[[העיר הלבנה]].

היותו של הצפון הישן מיושב בעיקר בעוליםבתושבים אמידים שעלו מארצות מרכז אירופה אשר עלו בעליות [[העלייה הרביעית|הרביעית]] ו[[העלייה החמישית|החמישית]], הצמיחה את הכינוי "צפוני", שמשמעו עשיר ומפונק, ומאוחר יותר התייחס גם לתושבי הצפון החדש ותושביולתושבי [[שכונות עבר הירקון]].