פיצול (פסיכולוגיה) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏שכיחות וטיפול: תיקון קישור
←‏שכיחות וטיפול: לא רלוונטי
שורה 14:
[[רונלד פיירברן]] תאר את הפיצול כתופעה שנגרמת כתוצאה מהמאפיינים הבלתי נענים הקיימים בכל הורות. הילד מסגל לעצמו מאפיינים אלו (כגון [[דיכאון]], [[בדידות]], [[מזוכיזם]] או [[אכזריות]]. דרך ספיגת תכונות אישיות אלה הוא מרגיש מחובר להורה אשר אינו נגיש לו בצורות אחרות. הפנמה זו של ההורים יוצרת פיצול ב"אני": חלק מהעצמי נותר מכוון כלפי ההורים האמיתיים בעולם החיצוני המתנהל מול תגובות ממשיות מהם. חלק אחר מהעצמי, מכוון מחדש כלפי הורים המדומיינים כאובייקטים פנימיים אליהם הוא קשור.
פיירברן סבר כי ברגע שההתנסויות עם ההורים פוצלו והופנמו, פיצול נוסף מתרחש בין המאפיינים המבטיחים והמפתים של ההורים- ה"[[אובייקט]] המרגש", לבין המאפיינים המתסכלים והמאכזבים- "האובייקט הדוחה". האני עובר פיצול נוסף בהתאמה לפיצול באובייקטים הפנימיים- חלק מן האני קשור ל"אובייקט המרגש", אותו חלק החווה רגשות ערגה ותקווה תמידיים, אותו כינה "האני הליבידינלי". חלק מן האני המזוהה עם "האובייקט הדוחה", אותו חלק החווה רגשות כעס ו[[שנאה]], המתעב פגיעות והזדקקות, אותו כינה "האני האנטי-ליבידינלי".
 
==שכיחות וטיפול==
פיצול אישיות הינה הפרעת אישיות נפוצה, למרות שה[[תדירות]] באיבחונה עלתה בעשורים האחרונים במיוחד ב[[ארצות הברית]]. יש הטוענים שמאז המודעות להפרעה זו אובחנו וטופלו מקרים שנשארו לא פתורים לפני שהכירו בהפרעה זו. מזוהה בעיקר אצל נשים ומתפרצת באזור גיל ה-30.
הטיפול בתופעה זו נעשה על ידי [[פסיכיאטר]]ים. המטופל לפעמים נתון תחת [[היפנוזה]] שבעזרתה יש יכולת לחשוף ארועים טראומטיים בהיסטוריה וניתן להתמקד בדרך היווצרותן של הזהויות הנוספות. יש שאיפה להכיר את כל הזהויות, את מאפייניהן ולקדם הכרות וקשר ביניהן וכך ליצור שיתוף פעולה המביא לשיפור התיפקוד וההתנהגות של המטופל. בנוסף ישנו גם טיפול תרופתי המונע חרדה ודיכאון ומקל במקרים מסוימים, אך טיפול זה אינו בא במקום הטיפול הפסיכולגי אלא בנוסף. ישנם מקרים בהם [[אשפוז]] יהיה נחוץ, אלו מקרים בהם אחת הזהויות או יותר הרסנית ומהווה סיכון לעצמה, לסביבה, או לזהויות האחרות.
 
==קישורים נוספים==