פיצול (פסיכולוגיה) – הבדלי גרסאות

[[רונלד פיירברן]] תאר את הפיצול כתופעה שנגרמת כתוצאה מהמאפיינים הבלתי נענים הקיימים בכל הורות. הילד מסגל לעצמו מאפיינים אלו (כגון [[דיכאון]], [[בדידות]], [[מזוכיזם]] או [[אכזריות]]. דרך ספיגת תכונות אישיות אלה הוא מרגיש מחובר להורה אשר אינו נגיש לו בצורות אחרות. הפנמה זו של ההורים יוצרת פיצול ב"אני": חלק מהעצמי נותר מכוון כלפי ההורים האמיתיים בעולם החיצוני המתנהל מול תגובות ממשיות מהם. חלק אחר מהעצמי, מכוון מחדש כלפי הורים המדומיינים כאובייקטים פנימיים אליהם הוא קשור.

פיירברן סבר כי ברגע שההתנסויות עם ההורים פוצלו והופנמו, פיצול נוסף מתרחש בין המאפיינים המבטיחים והמפתים של ההורים- ה"[[אובייקט]] המרגש", לבין המאפיינים המתסכלים והמאכזבים- "האובייקט הדוחה". האני עובר פיצול נוסף בהתאמה לפיצול באובייקטים הפנימיים- חלק מן האני קשור ל"אובייקט המרגש", אותו חלק החווה רגשות ערגה ותקווה תמידיים, אותו כינה "האני הליבידינלי". חלק מן האני המזוהה עם "האובייקט הדוחה", אותו חלק החווה רגשות כעס ו[[שנאה]], המתעב פגיעות והזדקקות, אותו כינה "האני האנטי-ליבידינלי".

 

==קישורים נוספים==