אריאל עמיעד – הבדלי גרסאות

בוגר הפקולטה לחקלאות של [[האוניברסיטה העברית]], ב-[[1951]] השתחרר ונסע ל[[ארצות הברית]] ללימודי [[כלכלה]] חקלאית ו[[מנהל ציבורי]] ב[[אוניברסיטת קורנל]], עבד בארצות הברית כעוזר מחקר בחוות ניסיונות חקלאית. בשובו גויס על ידי הרמטכ"ל [[משה דיין]] לשמש כ[[קצין קשר ראשי]]. עמיעד קידם את החיל מבחינה טכנולוגית, ונקבעה סיסמת החיל "המברק עבור יעבור". יצא לארצות הברית ערב [[מלחמת סיני]] לרכוש מכשירי קשר חדישים ולאחר המלחמה מעבר למכשיר [[תג"ם]] חדש, הכנסת מכשירי חד-פס ומכשירי [[טלפרינטר]] לעוצבות השדה.

 

 

לאחר שחרורו מצה"ל ב-[[1958]] שימש סגן מנהל מחלקת התכנון ומקצועות הדרכה וייעוץ במחלקת ההתיישבות של [[הסוכנות היהודית]]. בתחילת [[1960]] מונה להקים את מינהל ההדרכה של [[משרד החקלאות]], במשך השנתיים שעמד בראשו הקים 13 לשכות הדרכה ברחבי הארץ ואיחד את רשתות ההדרכה של המשרד עם אלו של הסוכנות. עם כניסתו של משה דיין לתפקיד שר החקלאות, מונה עמיעד ב-1961 למנכ"ל המשרד, הצעיר במנהלי המשרדים מאז קום המדינה. בתקופתו בתפקיד עודד את היצוא החקלאי, שיש כיו"ר [[תה"ל]], הרשות לפיתוח החולה ו[[אגרקסקו]]{{הערה|{{דבר|דויד מושיוב|זריקות עידוד לשיווק החקלאי לחו"ל|1964/05/13|00404}}}} והשקיע ב[[מחקר ופיתוח]]{{הערה|{{מעריב||עמיעד: ישראל תייצא מאה מיליון פרחים|1969/06/26|00723}}}}{{הערה|{{מעריב||חקלאים יקבלו השנה הלוואות לעידוד גידולים|1969/06/16|00704}}}}. יזם את "חקלאות הניילון" (כיסוי הגידולים ביריעות לשם הגנה מפגעי מזג האוויר), סלסלות הפלסטיק ל[[תות שדה]], שנתנו עדיפות לפרי הישראלי באירופה{{הערה|{{מעריב|רפאל אלדור|חקלאים בעולם מעתיקים שיטות אריזה ויצור מישראל|1968/05/28|02000}}}} ואת "האשראי המודרך", שהסדיר יחסי אמון בין החקלאים, הבנקים והממשלה. לאחר [[מלחמת ששת הימים]] קידם תוכנית חומש לעידוד החקלאות ב[[יהודה ושומרון]].{{הערה|{{דבר|אריה ארד|מכינים תוכנית חומש חקלאית ליהודה ושומרון|1967/10/09|00108}}}}