מרדכי שוורץ – הבדלי גרסאות

'''מרדכי שוורץ''' ([[1914]], [[י"ז בכסלו]] [[ה'תרע"ד]] – [[16 באוגוסט]] [[1938]], [[י"ט באב]] [[ה'תרצ"ח]]) היה [[שוטר]] [[יהודי]] ב[[משטרת המנדט]] אשר בימי [[המרד הערבי הגדול|מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט]] הואשם ב[[רצח]] שוטר [[ערבי]], נדוןנידון ל[[עונש מוות|מוות]] ו[[הוצאה להורג|הוצא להורג]].

מרדכי שוורץ נולד בשנת 1914 ב[[עיירה]] קומרני שב[[צ'כוסלובקיה]]. עלה ל[[ארץ ישראל]] בשנת [[1933]]. בינואר [[1937]] התגייס למשטרת המנדט, וב-[[31 באוגוסט]] 1937 הוצב לשרת במחנה הנופש של [[הנציב העליון]] ב[[עתלית]]. ב-[[30 ביולי]] 1937, בעת [[המרד הערבי הגדול]], רצחה כנופיה ערבית שני יהודים מ[[כרכור]], חברים של שוורץ, שיצאו לבדוק מכון-מים ליד היישוב. יומיים לאחר מכן, ב-[[2 בספטמבר]] 1937, ירה שוורץ בשוטר ערבי בשם מוסטפא חורי והרגו בתחומי מחנה הנופש עליושעליו שמרו. שופט חוקר החליט ב-16 בנובמבר 1937 להעמיד את שוורץ לדין באמתבאשמת רצח בכוונה תחילה {{הערה|{{דבר||מ. שוורץ לבית הדין לפשעים חמורים|1937/11/17|00113}}}}. משפטו החל ב[[חיפה]] ב-[[19 בינואר]] [[1938]]., בדיןובדין ישב [[זקן השופטים]] [[המנדט הבריטי|המנדטוריהמנדטוריים]], השופט [[הארי הרברט טראסטד]], כדן יחיד.

שוורץ הכחיש את המעשה, אך הוכח כי הכדורים נורו מרובהו. ב-[[29 בינואר]] [[1938]] הרשיע השופט טראסטד את שוורץ ברצח ודן אותו למוות. שוורץ הועבר לכלא [[עכו]] כשהוא לבוש במדי אסיר אדומים, כנהוג לגבי נדוניםנידונים למוות בתקופת המנדט. ערעור שהגיש שוורץ לבית המשפט העליון המנדטורי ב[[ירושלים]] החל להשמע ב [[28 בפברואר]] 1938. בראשית אוגוסט 1938 דחה בית המשפט את הערעור והנציב העליון אישר את גזר דין המוות {{הערה|{{דבר||אושר גזר דינו של מרדכי שוארץ|1938/08/02|00113}}}}.

ב[[ארצות הברית]] יצאו 11 איגודים [[יהודי|יהודים]] ו[[נצרות|נוצרים]], ביניהםבהם [[אגודת הרבנים]] החרדים באמריקה, [[אגודת ישראל]], [[תנועת המזרחי]], [[הסתדרות ציונית חדשה|ההסתדרות הציונית החדשה]] מיסודה של [[ציונות רוויזיוניסטית|התנועה הרוויזיוניסטית]] וההתאחדות האמריקאית-נוצרית למען ארץ ישראל, בקריאה לשר המושבות הבריטי לחון את שוורץ., אך קריאתם לא נענתה.

שבוע לפני המועד שנקבע להוצאתו להורג, שלביקרו מרדכיאת שוורץ ביקרו אותו בכלא עכו ארוסתו וחבריו. מרדכי שוורץ שוחח עמם בשלווה ומתוך השלמה עם העונש שנגזר עליו. בפגישה זו נכח כתב העיתון "[[דבר (עיתון)|דבר]]", ומרדכי שוורץ אמר לו כי הוא הולך למות בגלל שגיאתו הפרטית ופונה בבקשה לכל המפלגות לא לנצל את מותו לצרכים פוליטיים ולא לעשותו "קדוש" כפי שנעשה ל[[שלמה בן יוסף]].

לאחר הוצאתו להורג נתפרסםהתפרסם בעיתון "דבר" מכתב שכתב מרדכי שוורץ למערכת העיתון, יום לפני תלייתו, ב-[[15 באוגוסט]] 1938. את מכתבו מסר למפקד הכלא, אשר העבירושהעבירו לשלטונות המנדט ב[[ירושלים]] והם אישרושאישרו את שיגורו לעיתון. ובו אמרבמכתב כתב{{הערה|{{דבר|מרדכי שוארץ|מכתב לדבר מאת מ. שוארץ לפני מותו|1938/08/24|00500}}}}: