הסתדרות ציונית חדשה – הבדלי גרסאות

הרוויזיוניסטים דרשו מן ההסתדרות הציונית והנהגתה הגדרה מפורשת כי מטרתה הסופית של הציונות היא הקמת מדינה עברית בארץ ישראל ונקיטת צעדים מפורשים נגד בריטניה בשל המדיניות האנטי ציונית שנקטה בדמות פרסומי [[הספר הלבן|הספרים הלבנים]] והגבלות העלייה וההתיישבות. לשיטתם, לא נקטה הנהגת ההסתדרות צעדים משמעותיים ובכך הביאה להחלשה ועמעום בהגשמת המטרות הציוניות וחולשה של הישוב היהודי בארץ בפני הבריטים אל מול דרישות ערביי ארץ ישראל. מחלוקת קשה נוצרה לגבי דרכי פעולתה של הציונות המדינית ודרכי פעולתה.

ב-[[1933]] נרצח [[חיים ארלוזורוב]] והעיונות בין המחנות השונים הגיעה לסיפה של מלחמת אחים. הקונגרס הציוני ה-18 באותה שנה ביטא עוינות קשה של תנועות העבודה כלפי הרוויזיוניסטים. המתיחות הרבה גם הורגשה בישוב וקרה שהתפרצו מעשי אלימות. ב-[[1934]] יזמה הצה"ר תנועת חרם ("תנועת פטיציה") על [[גרמניה הנאצית]], אותו החרימה בתוקף ההסתדרות הציונית. כאשר החליטה ההסתדרות הציונית כי כל חבריה מחויבים מעתהשלא והלאהיפעלו למרותהתחת בלבדעצמאות פוליטית ("סעיף המשמעת"), החליטה הנהלת הצה"ר על פרישתה באפריל [[1935]] עלועל הקמת ההסתדרות הציונית החדשה ב-[[25 באפריל|25]] באותו חודש. רק מיעוט של רוויזיוניסטים נשאר חבר בהסתדרות הציונית, בדמות [[מפלגת המדינה]] של [[מאיר גרוסמן]].

לקראת כינוס היסוד של ההסתדרות הציונית החדשה שהתקיים ב-[[וינה7 בספטמבר]] בשנת ב[[1935וינה]] התפקדו לתוך שורותיה כ-713,000 חברים מ-32 מדינות (לשם ההשוואה- 635,000 איש שקלו את השקל של ההסתדרות הציונית לקראת הקונגרס ה-19 באותה שנה). ז'בוטינסקי נבחר לנשיא ההסתדרות החדשה. בו בזמן של תחילת פעילותה של הצ"ח פרשו אנשי המחנה הרוויזיוניסטי מ[[הסתדרות העובדים הכללית]] והצטרפו אל [[הסתדרות העובדים הלאומית]] שהשתייכה לתנועתם, וכן בדומה הצטרפו אל [[קופת חולים לאומית|קופת החולים הלאומית]] שהוקמה כמקבילה ל[[קופת חולים כללית]] שהיתה משוייכת למחנה העבודה.