ירידת מים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
סקריפט החלפות - (איזור,איזור,איזור,איזור=>אזור ,היתה ,היתה ,היתה =>הייתה ,הסטורי=>היסטורי ,לעיתים,לעיתים,לעיתים,לעיתים=>לעתים , ה |
מ ויקיזציה קלה |
||
שורה 1:
'''ירידת מים''' או '''פקיעת [[מי שפיר]]''' (באנגלית- Rupture of membrane) הינם מונחים דומים המתייחסים לתהליך
== סיבות לירידת מים מוקדמת ==
* זיהום אימהי (למשל, דלקת בדרכי השתן, דלקת באיברי המין ומחלות מין).
* זיהום תוך רחמי
* אי ספיקה של צוואר הרחם
* הריונות מרובי עוברים בעבר
* [[ריבוי מי שפיר]]
* תת-תזונה
* חולשה של קרומי מי השפיר
* היסטוריה קודמת של ירידת מים מוקדמת.
שורה 22 ⟵ 14:
== קליניקה ==
מבחינה קלינית, המטופלת מדווחת על תחושה של נוזל או דלף של נוזל מהנרתיק.
קיימת חשיבות לבדיקת הנרתיק באמצעות ספקולום סטרילי ולהימנע ככל האפשר מבדיקה ידנית ווגינלית כדי להמעיט בסיכון של זיהום מי השפיר.
שורה 55 ⟵ 46:
במידה ושבוע ההריון הינו '''מעל שבוע 34''', ניהול הטיפול הינו דומה להריון שלאחר שבוע 37, היות שלא הוכח שמתן אנטיביוטיקה, סטרואידים או תרופות לעיכוב צירים ([[טוקוליטיקה]]) יכולות לשפר את התוצאה הרפואית במצבים אלו.
'''בין השבועות 24 ל- 32''', קיימת חשיבות בהארכת משך ההריון על מנת לאפשר לעובר השגת בשלות ריאתית ופיזיולוגית. במצבים אלו, לאחר שנשלל זיהום רחמי, שני הטיפול העיקריים הינם מתן אנטיביוטיקה, טוקוליטיקה ומתן סטרואידים. הטיפול האנטיביוטי הוכח כטיפול משמעותי אשר מאריך את הזמן מפקיעת הקרומים ועד ללידה עצמה (בניגוד למצבים של [[לידה מוקדמת]] ללא פקיעת קרומים, בהם אנטיביוטיקה לא הוכחה כיעילה).
| |||