עליות מגורשי ספרד ופורטוגל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←ירושלים: הגהה |
|||
שורה 11:
===לפני עליית מגורשי ספרד===
====ירושלים====
בשלהי [[התקופה הממלוכית בארץ ישראל|התקופה הממלוכית]] הייתה [[ירושלים]] במצב ביטחוני קשה. לעיר לא היו [[חומה|חומות]], ותושביה סבלו מפשיטות [[שודד]]ים.
בשנות ה-80 של [[המאה ה-15]] ניכר שינוי ביחס השלטון כלפי הקהילה היהודית ול[[תלמיד חכם|תלמידי חכמים]] הוענק פטור מ[[מס]]ים. בעקבות כך חל גידול במספר העולים לירושלים.
רבי עובדיה ל[[ירושלים]] הגיע בשנת [[ה'רמ"ח]]
{{ציטוטון|ומן היהודים לא נשארו בה היום שבעים בעלי בתים מדלת העם...}}.{{מקור}}
תושביה היו עניים ואפילו לא היו להם [[ספר תורה|ספרי תורה]]. מאחר שפרנסתו הייתה מצויה מפקדונות בנקאיים נושאי ריבית אותם השאיר
עקב השתדלותו לסייע לביסוס וחיזוק הקהילה מבחינה רוחנית וחומרית כאחד, וכן בשל גדלותו התורנית, תפס הוא עד מהרה מקום של כבוד בין תושביה היהודים של ירושלים, ונתמנה ל[[רב ראשי|רבה הראשי]] מינוי שהוכר גם על ידי השלטונות ה[[התקופה הממלוכית בארץ ישראל|ממלוכים]]. בין שאר פעולותיו הייתה הקמתה המחודשת של ה[[חברה קדישא]] בירושלים, בה שימש הוא כחבר מן המנין ואף עסק
▲עקב השתדלותו לסייע לביסוס וחיזוק הקהילה מבחינה רוחנית וחומרית כאחד, וכן בשל גדלותו התורנית, תפס הוא עד מהרה מקום של כבוד בין תושביה היהודים של ירושלים, ונתמנה ל[[רב ראשי|רבה הראשי]] מינוי שהוכר גם על ידי השלטונות ה[[התקופה הממלוכית בארץ ישראל|ממלוכים]]. בין שאר פעולותיו הייתה הקמתה המחודשת של ה[[חברה קדישא]] בירושלים, בה שימש הוא כחבר מן המנין ואף עסק אישית בקבורה. כמו כן סיייע בשיקום [[בית כנסת|בית הכנסת]] ב[[הרובע היהודי|רובע היהודי]] שנהרס על ידי פורעים<ref>[[אברהם יערי]], '''אגרות ארץ ישראל''', ירושלים תש"י, עמוד 103.</ref>.
===לאחר גירוש ספרד וגירוש פורטוגל===
|