מחזיקי הדת (עיתון) – הבדלי גרסאות

'''מחזיקי הדת''' היה [[עיתון]] שנוסד על ידי הרבה[[רב]] [[שמעון סופר (מכתב סופר)|שמעון סופר]] ב[[לבוב]] בשנת 1879, והופיע מאז בגלגוליו השונים עד ימי תחילת [[מלחמת העולם הראשונה]] (1914). העיתון סיקר את חיי ה[[אורתודוקסיה]] ב[[לבוב]] (למברג) ו[[יהדות גליציה|גליציה]] בכלל.

העיתון יצא לאור ביוזמת רבי [[יהושע רוקח]] ומטעם ארגון "[[חברת מחזיקי הדת]]" של [[חסידות בעלז]], כ"שבועון לחדשות ועניני המדינות". עד לשנת 1886 הופיע העיתון כדוכ[[דו-ירחון]] תחת השם "מחזיקי הדת", ובשנים 1895-1886 הופיע בדרך כלל אחת לשבוע תחת שני שמות שונים: "מחזיקי הדת" ו"קול מחזיקי הדת" - ככל הנראה משום שהמייסדים לא הצליחו לקבל רישיון מהממשלה האוסטרו הונגרית להוצאה תדירה של שבועון. לעיתים יצא לאור פעם בשבועיים, שלושה ואף כ[[ירחון]]. את העיתון ערכו יהושע ליפסקר ויהודה קרונגולד.

העיתון הוא ככל הנראה העיתון הראשון בהיסטוריהב[[היסטוריה]] שיצא מחוגי האורתודוקסיה. באותה תקופה נפוצו עיתונים משכיליים[[משכיל]]יים רבים, והעיתון יצא כמעין תגובה וניסיון להילחם ב"[[יהדות מתקדמת|מחדשים]]". הוצאת העיתון לוותה בביקורת וחשש מצד חלק מהציבור האורתודוקסי, שראו בו מקור לליצנות וקלות ראש. כך, למשל, מסופר שהשרבי [[יהודה אריה ליב אלתר]] (ה"[[שפת אמת (ספר)|שפת אמת]]") הורה להזמין שני עותקים מהעיתון בעקבות בקשתו של רבי [[יהושע רוקח]], אך ציווה לשרוף אותם מיד עם הגיעם לביתו.

בשנותיו הראשונות התמקד העיתון בסקירת חיי הדת בלבוב. במרוצת הזמן החל לעסוק גם בנעשה בעולם, ומדי פעם פורסמו בו [[פיליטון|פיליטונים]], [[מאמר]]ים [[פוליטי]]ים ודברי [[פולמוס]] בחלק התחתון של הדף, תחת כותרות כגון "משיב כהלכה" או "שאלת חכם אחד מרעהו על דבר חבורה קדושה מחזיקי הדת ותשובתו הרמה". מעת לעת פורסמו גם [[שיר]]ים, כגון שיר ליום חתונה בבית המלוכה ב[[בלגיה]] (,{{הערה|10 במאי 1881),}} שיר מבדח על המן הרשע ({{הערה|פורים תרמ"ב) }}וכן [[פואמה]] אודות רדיפות היהודים של הילל בן שכ"ר (יהודה ליב לנדא).{{הערה|גיליון 16, אב תרל"ט}} כמו כן פורסמו בו בשנים תרנ"ו-תרנ"ז הופיעו סיפורים היסטוריים שתורגמו מהשבועון החרדי בפרנקפורט "[[דער איזראעליט]]" (למשל "הנער בנימין מטרייסט").

כותבי העיתון לא הזדהו בדרך כלל בשמם, וחתמו בראשיב[[ראשי תיבות]], אם כי לאורך השנים חתמו יותר ויותר כותבים בשמם המלא. עם הכותבים שהרבו לכתוב בעיתון נמנו משה אריה ליב הארמעלין (בכינויו מאל"ה, 1893-1826), והעיתונאי מרדכי וייסמן-חיות (בכינויו מו"ח, 1831-1914)

כל גיליון הכיל שמונה עמודים, ובראשיתוובעמוד הראשי הופיע דרך קבע "אזהרה ובקשה": "לנהוג כבוד בזה המ"ע כמו בכל ספרי הקודש, ושלא לנהוג בהם מנהג חול ח"ו, רק לאספם ולשמרם. וכאשר יתרבו העלים יתנו הקוראים הנכבדים לכרוך אותם".

בשנת 2011 הועלו גליונות העיתון במלואם לאתר [[עיתונות יהודית היסטורית]]. השבועון [[המחנה החרדי]] היוצא לאור ב[[ירושלים]] מאז פרישתה של חסידות בעלז מ[[העדה החרדית]] בשנת 1980, הוא גילגולו של עיתון "מחזיקי הדת".