מחזיקי הדת (עיתון) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
שורה 2:
'''מחזיקי הדת''' היה [[עיתונות חרדית|עיתון]] שנוסד על ידי ה[[רב]] [[שמעון סופר (מכתב סופר)|שמעון סופר]] ב[[לבוב]] בשנת 1879, והופיע מאז בגלגוליו השונים עד ימי תחילת [[מלחמת העולם הראשונה]] (1914). העיתון סיקר את חיי ה[[יהדות אורתודוקסית|יהדות האורתודוקסית]] ב[[לבוב]] (למברג) ו[[יהדות גליציה|גליציה]] בכלל.
 
העיתון יצא לאור ביוזמת רבי [[יהושע רוקח]] ומטעם ארגון "[[חברת מחזיקי הדת]]" של [[חסידות בעלז]], כ"שבועון לחדשות ועניני המדינות". עד לשנת 1886 הופיע העיתון כ[[דו-ירחון]] תחת השם "מחזיקי הדת", ובשנים 1895-1886 הופיע בדרך כלל אחת לשבוע תחת שני שמות שונים: "מחזיקי הדת" ו"קול מחזיקי הדת" - ככל הנראה משום שהמייסדים לא הצליחו לקבל רישיון מהממשלה האוסטרו הונגרית להוצאה תדירה של שבועון. לעיתים יצא לאור פעם בשבועיים, שלושה ואף כ[[ירחון]]. את העיתון ערכו יהושע ליפסקר ויהודה קרונגולד.
 
העיתון הוא ככל הנראה הראשון ב[[היסטוריה]] שיצא מחוגי האורתודוקסיה. באותה תקופה נפוצו עיתונים [[משכיל]]יים רבים, והעיתון יצא כמעין תגובה וניסיון להילחם ב"[[יהדות מתקדמת|מחדשים]]". הוצאת העיתון לוותה בביקורת וחשש מצד חלק מהציבור האורתודוקסי, שראו בו מקור ל[[ליצנות]] וקלות ראש. כך למשל מסופר שרבי [[יהודה אריה ליב אלתר]] (ה"[[שפת אמת (ספר)|שפת אמת]]") הורה להזמין שני עותקים מהעיתון בעקבות בקשתו של רבי [[יהושע רוקח]], אך ציווה לשרוף אותם מיד עם הגיעם לביתו.
 
בשנותיו הראשונות התמקד העיתון בסקירת חיי הדת בלבוב. במרוצת הזמן החל לעסוק גם בנעשה בעולם, ומדי פעם פורסמו בו [[פיליטון|פיליטונים]], [[מאמר]]ים [[פוליטי]]ים ודברי [[פולמוס]] בחלק התחתון של הדף, תחת כותרות כגון "משיב כהלכה" או "שאלת חכם אחד מרעהו על דבר חבורה קדושה מחזיקי הדת ותשובתו הרמה". מעת לעת פורסמו גם [[שיר]]ים, כגון שיר ליום חתונה בבית המלוכה ב[[בלגיה]],{{הערה|101=[http://www.jpress.org.il/Default/Skins/TAUHe/Client.asp?Skin=TAUHe&enter=true&sPublication=KMD&Hs=advanced&AW=1312874666641&AppName=2 במאימאי 1881]}} שיר מבדח על המן הרשע{{הערה|פורים תרמ"ב}}וכן [[פואמה]] אודות רדיפות היהודים של הילל בן שכ"ר (יהודה ליב לנדא).{{הערה|גיליון 16, אב תרל"ט}} כמו כן פורסמו בו בשנים תרנ"ו-תרנ"ז סיפורים היסטוריים שתורגמו מהשבועון החרדי בפרנקפורט "[[דער איזראעליט]]" (למשל "הנער בנימין מטרייסט").
 
כותבי העיתון לא הזדהו בדרך כלל בשמם, וחתמו ב[[ראשי תיבות]], אם כי לאורך השנים חתמו יותר ויותר כותבים בשמם המלא. עם הכותבים שהרבו לכתוב בעיתון נמנו משה אריה ליב הארמעלין (בכינויו מאל"ה, 1893-1826), והעיתונאי מרדכי וייסמן-חיות (בכינויו מו"ח, 1831-1914)