מחזיקי הדת (עיתון) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
|||
שורה 2:
'''מחזיקי הדת''' היה [[עיתונות חרדית|עיתון]] שנוסד על ידי ה[[רב]] [[שמעון סופר (מכתב סופר)|שמעון סופר]] ב[[לבוב]] בשנת 1879, והופיע מאז בגלגוליו השונים עד ימי תחילת [[מלחמת העולם הראשונה]] (1914). העיתון סיקר את חיי ה[[יהדות אורתודוקסית|יהדות האורתודוקסית]] ב[[לבוב]] (למברג) ו[[יהדות גליציה|גליציה]] בכלל.
העיתון יצא לאור ביוזמת רבי [[יהושע רוקח]] ומטעם ארגון "[[חברת מחזיקי הדת]]" של [[חסידות בעלז]]
העיתון הוא ככל הנראה הראשון ב[[היסטוריה]] שיצא מחוגי האורתודוקסיה. באותה תקופה נפוצו עיתונים [[משכיל]]יים רבים, והעיתון יצא כמעין תגובה וניסיון להילחם ב"[[יהדות מתקדמת|מחדשים]]". הוצאת העיתון לוותה בביקורת וחשש מצד חלק מהציבור האורתודוקסי, שראו בו מקור ל[[ליצנות]] וקלות ראש. כך למשל מסופר שרבי [[יהודה אריה ליב אלתר]] (ה"[[שפת אמת (ספר)|שפת אמת]]") הורה להזמין שני עותקים מהעיתון בעקבות בקשתו של רבי [[יהושע רוקח]], אך ציווה לשרוף אותם מיד עם הגיעם לביתו.
בשנותיו הראשונות התמקד העיתון בסקירת חיי הדת בלבוב. במרוצת הזמן החל לעסוק גם בנעשה בעולם, ומדי פעם פורסמו בו [[פיליטון|פיליטונים]], [[מאמר]]ים [[פוליטי]]ים ודברי [[פולמוס]] בחלק התחתון של הדף, תחת כותרות כגון "משיב כהלכה" או "שאלת חכם אחד מרעהו על דבר חבורה קדושה מחזיקי הדת ותשובתו הרמה". מעת לעת פורסמו גם [[שיר]]ים, כגון שיר ליום חתונה בבית המלוכה ב[[בלגיה]],{{הערה|
כותבי העיתון לא הזדהו בדרך כלל בשמם, וחתמו ב[[ראשי תיבות]], אם כי לאורך השנים חתמו יותר ויותר כותבים בשמם המלא. עם הכותבים שהרבו לכתוב בעיתון נמנו משה אריה ליב הארמעלין (בכינויו מאל"ה, 1893-1826), והעיתונאי מרדכי וייסמן-חיות (בכינויו מו"ח, 1831-1914)
|