לחש – הבדלי גרסאות

בתחילה התירו חז"ל התירו לחשים, כדי ליישב את דעתו של החולה או הנפגע, כדי שהפחד לא יחמיר את מצבו. ה[[תלמוד|גמרא]] ב[[מסכת שבת]] מביאה שורה של לחשים שיש לאומרם בהזדמנויות שונות כגון: בשעה שלאדם [[חום (תסמין)|חום]] גבוה או כנגד [[שחין (מחלה)|שחין]] ו[[כאב]]יו, או כנגד [[שד]]ים{{הערה|{{בבלי|שבת|סז|א}}}}. אמנם המשנה אומרת: "הלוחש על המכה... אין לו חלק לעולם הבא"{{הערה|{{משנה|סנהדרין|י|א|}}}}