מחזיקי הדת (עיתון) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
שורה 4:
העיתון יצא לאור ביוזמת רבי [[יהושע רוקח]] ומטעם ארגון "[[חברת מחזיקי הדת]]" של [[חסידות בעלז]]. עד לשנת 1886 הופיע העיתון כ[[דו-ירחון]] תחת השם "מחזיקי הדת", ובשנים 1895-1886 הופיע בדרך כלל אחת לשבוע תחת שני שמות שונים: "מחזיקי הדת" ו"קול מחזיקי הדת" - ככל הנראה משום שהמייסדים לא הצליחו לקבל רישיון מהממשלה האוסטרו הונגרית להוצאה תדירה של שבועון. את העיתון ערכו יהושע ליפסקר ויהודה קרונגולד.
 
העיתון הואהיה ככלבין הנראההראשונים הראשון ב[[היסטוריה]] שיצאשיצאו מחוגי האורתודוקסיה. באותה תקופה נפוצו עיתונים [[משכיל]]יים רבים, והעיתון יצא כמעין תגובה וניסיון להילחם ב"[[יהדות מתקדמת|מחדשים]]". הוצאת העיתון לוותה בביקורת וחשש מצד חלק מהציבור האורתודוקסי, שראו בו מקור ל[[ליצנות]] וקלות ראש. כך למשל מסופר שרבי [[יהודה אריה ליב אלתר]] (ה"[[שפת אמת (ספר)|שפת אמת]]") הורה להזמין שני עותקים מהעיתון בעקבות בקשתו של רבי [[יהושע רוקח]], אך ציווה לשרוף אותם מיד עם הגיעם לביתו.
 
בשנותיו הראשונות התמקד העיתון בסקירת חיי הדת בלבוב. במרוצת הזמן החל לעסוק גם בנעשה בעולם, ומדי פעם פורסמו בו [[פיליטון|פיליטונים]], [[מאמר]]ים [[פוליטי]]ים ודברי [[פולמוס]] בחלק התחתון של הדף, תחת כותרות כגון "משיב כהלכה" או "שאלת חכם אחד מרעהו על דבר חבורה קדושה מחזיקי הדת ותשובתו הרמה". מעת לעת פורסמו גם [[שיר]]ים, כגון שיר ליום חתונה בבית המלוכה ב[[בלגיה]],{{הערה|1=[http://www.jpress.org.il/Default/Skins/TAUHe/Client.asp?Skin=TAUHe&enter=true&sPublication=KMD&Hs=advanced&AW=1312874666641&AppName=2 מאי 1881]}} שיר מבדח על [[המן הרשע]]{{הערה|פורים תרמ"ב}} וכן [[פואמה]] אודות רדיפות היהודים{{הערה|מאת הילל בן שכ"ר (יהודה ליב לנדא), גיליון 16, אב תרל"ט}} כמו כן פורסמו בו בשנים תרנ"ו-תרנ"ז סיפורים היסטוריים שתורגמו מהשבועון החרדי בפרנקפורט "[[דער איזראעליט]]".{{הערה|למשל "הנער בנימין מטרייסט"}}