שריון גוף – הבדלי גרסאות

חילות המצב הכבדים - שכבר בתקופה [[אשור]] ו[[בבל]] נאלצו להתמודד עם [[חרב|חרבות]], [[חץ|חצים]] ו[[חנית|חניתות]] - נזדקקו לשריון כבד יותר מהבריגנדין. התוצאה שפותחה לקראת [[האלף ה-1 לפנה"ס]] הייתה [[שריון קשקשים|שריון הקשקשים]] - המורכב ממאות קשקשי מתכת, החופפים זה על זה, כמו הקשקשים של [[דג]]. שריון זה היה השריון הכבד העיקרי של [[העת העתיקה]] ותפוצתו הייתה מוגבלת רק לאימפריות העתיקות ([[אשור]], [[בבל]] ו[[מצרים]]) בגלל הכסף הרב, המתכת הרבה והמיומנות הגבוהה שנדרשו על מנת להכינו. בדרך כלל רק גדודי העילית היו מוגנים בשריון קשקשים (חוץ מבתקופת המלכים האחרונים של אשור כגון אשורבניפל בה שריון הקשקשים זכה לשימוש נרחב לא רק בגדודי העלית) ואילו רוב החיילים לא היו מוגנים בשריון גוף, פרט למעטה בד או עוררעור עם פיסות מתכת או קרן תפורות עליו.<br />

למרות משקלו הרב של השריון (בין 10 ל -20 ק"ג, ובימי הביניים אף עד 25-30 [[ק"ג]]), חסרונותיו העיקריים של השריון היו הקשיים שהוא גרם כאשר לבשו אותו לאורך זמן. השריון היה מחניק ומחמם ביותר, וב[[מסעי הצלב]] עובדה זו עמדה לרועץ עבור הצלבנים שיצאו להילחם עטויי שריון ב[[השמש|שמש]] ה[[ארץ ישראל|ארצישראלית]] היוקדת. כמו כן, ככל שהשריון היה מתוחכם וכבד יותר, כך לקח זמן רב יותר ללבוש ולפשוט אותו. טיפול בשריון ואחזקתו כנגד חלודה הייתה עסק יקר ובימי הביניים רק אצילים ואבירים יכלו להרשות לעצמם שריון מתכת מתקדם. לוחמים ממעמדות נמוכים יותר רכשו שריונות ישנים וזולים יותר כגון שריוני שרשראות, שריוני קשקשים ואף שריונות עור.

במלחמת העולם הראשונה והשנייה החיילים לא היו מוגנים בשריון, למעט הקסדות. לפעמים החיילים חבשו קסדות עם מיגון לפנים, אבל העיצוב הזה לא היה פופולרי. בנוסף, היו ניסיונות להרכיב [[אפוד מגן|אפודי מגן]], אך לא עלו בהצלחה כי האפודים היו כבדים מדי. רק בחצי השני של [[המאה ה-20]] חזר שריון הגוף בדמות ''אפוד המגן''. כאשר ניתן היה לשלב חומרים פלסטיים וקרמיים קלים, הוכנסו אפודי המגן (המכונים בעברית גם "שכפ"ץ") לשימוש.

אפוד המגן עשוי מחומרים פלסטיים וקרמיים מתקדמים, שמלבד עצירת הכדור גם בנויים לספוג את האנרגיה הרבה שהוא משחרר. למרות שהם לא מהווים הגנה מושלמת וניתנים לחדירה על ידי ירי למקום חשוף או שימוש בכלי ירי חזק יותר מהממוצע ([[מקלע]] או קליע חודר שריון), אפודי המגן הוכיחו את יעילותם בעצירת כדורי רובה והצלת חייהם של חיילים-לוחמים. בצבאות המערב המודרניים אפודי המגן הם חלק חשוב בציודו של החייל והם תרמו מאוד להגברת שרידותו של החייל בקרב ולמוראל החיילים. ב[[צה"ל]] נעשה שימוש באפוד-מגן [[קרמיקה|קרמי]]. זהו אפוד מגן כבד, העמיד יותר מהקבלרמה[[קוולאר]] שמשמש את צבא וכוחות המשטרה ב[[ארצות הברית]]. בנוסף, פיתחו בצה"ל אפודי מגן המשלבים הגנה בליסטית (של אפוד קרמי) עם כיסים לנשיאת ציוד ותחמושת (חגור קרבי) כגון ה''שכפוהשכפו"ד''. השכפ"צ משמש גם להגנה על אח"מים (ראשי ממשלות, שרים וכו') מפני [[התנקשות]].

| [[שריון עור]] || Leather armor || מעיל עור עבה שסופג מהלומות || 5 || העת העתיקה עד המאה ה -16