הבדלים בין גרסאות בדף "ירידת מים"

נוסף בית אחד ,  לפני 10 שנים
במידה ולא נמצא נוזל בנתריק, יש לבחון האם קיים דלף באמצעות הנחת פד סופג באזור, או לבקש מהמטופלת להשתעל למשל כדי לבחון האם קיימת דליפה של מי שפיר.
 
לעתים לא ניתן להוכיח כי הייתה אכן ירידת מי שפיר מוקדמת, אולם הסיפור הקליני מחשיד מאד לכך שאכן הייתה ירידת מים. במקרים כאלו ניתן לבצע פקיעה יזומה של מי השפיר (אמניוצנטזיס) ולהזריק תמיתתמצית אינדיגו כרמין כחולה. במידה והפד נצבע בכחול, זוהי אינדיקציה לכך שיש דליפה של מי שפיר. בדיקה זו מתבצעת רק לאחר דגימת מי שפיר לצורך בשלותם, אנליזה של תאי דם לבנים וחיידקים ותרביות.
 
'''בדיקה פיזיקלית''': כאשר יש הוכחה לכך שהייתה ירידת מים מוקדמת, יש לבחון האם קיימים סימנים לזיהום. בכל מקרה, הבדיקה נעשית באמצעות ספקולום סטרילי בלבד. אם יש חשד לזיהום מי השפיר (כוריואמניוניטיס) יש חשיבות ראשונה ליילוד העובר, לא משנה מהו גיל ההריון. יילוד העובר עדיף במקרים כאלו על פני השארתו ברחם. המזהמים העיקריים הינם E קולי, GBS, סטרפטוקוקים ואנארובים נוספים. סימנים לזיהום מי השפיר כוללים חום אימהי, ריבוי תאי דם לבנים, רגישות רחמית, ריח רע של מי השפיר ו[[טכיקרדיה]] אימהית (דופק מעל 100) או עוברית (דופק מעל 160).
 
בדיקות מעבדה כוללות ספירת דם מלאה, בדיקת שתן, תרבית, בדיקת אולטראסאונד ומידת בשלות מי השפיר.
 
== טיפול בירידת מים מוקדמת ==
356

עריכות