פונה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ChuispastonBot (שיחה | תרומות)
מ r2.7.1) (בוט מסיר: nap:Pune
מאין תקציר עריכה
שורה 44:
[[יהודים]] הגיעו לפונה החל מאמצע [[המאה ה-16]], בעיקר כסוחרים מקהילת [[בבל]]. באמצע [[המאה ה-19]] התיישב בפונה [[איל הון]] יהודי בשם [[דויד ששון]] (Sassoon), שפעל רבות למען הגדלת הקהילה היהודית וחיזוקה. מפעלו הגדול ביותר של ששון הוא בניית [[בית כנסת|בית הכנסת]] המרכזי של פונה, '''היכל דויד''' הנחשב כבית הכנסת הגדול ביותר ביבשת [[אסיה]] מחוץ למדינת [[ישראל]]. בית הכנסת נחשב לאחד מהמקדשים החשובים ביותר בפונה ומכונה בפי המקומיים בשם '''לָאל דִיוָאל'''.
 
כיום נמנות עם הקהילה היהודית בפונה 60 משפחות של "[[בני ישראל (הודו)|בני ישראל]]" ומצויים בה שלושה בתי כנסת פעילים. מחוץ לקהילה שוהים בפונה מאות ישראלים ויהודים מהתפוצות שמבקרים בעיר בעיקר בזכות האשראם של [[אושו]]. בשנת [[1996]] הגיע לפונה [[שליח (חב"ד)|שליח חב"ד]] ראשון והחל משנת [[1998]] מצוי בה [[בית חב"ד]] קבוע ברובע קורגאון בסמוך לקומונה הבינלאומית של אושו. שליחי חב"ד פועלים הן בקרב הקהילה המקומית והן בקרב התיירים.
 
חברות ישראליות רבות הקימו בעיר מרכזי פיתוח, [[מג'יק תעשיות תוכנה|מג'יק]] מ[[אור יהודה]] הינה אחת מהן.
 
בשנת [[1996]] הגיע לפונה [[שליח (חב"ד)|שליח חב"ד]] ראשון והחל משנת [[1998]] מצוי בה [[בית חב"ד]] קבוע ברובע קורגאון בסמוך ל[[קומונה הבינלאומית של אושו]]. שליחי חב"ד פועלים הן בקרב הקהילה המקומית והן בקרב התיירים.
 
==קישורים חיצוניים==
שורה 55 ⟵ 53:
 
[[קטגוריה:הודו: ערים]]
[[קטגוריה:יהדות הודו]]
 
{{Link FA|kn}}
{{Link FA|mr}}