הפרעת חרדה מוכללת – הבדלי גרסאות

ההחלטה לטפל ב-GAD באמצעות תרופות צריכה להעשות בשיקול דעת, שכן מטבעה ההפרעה היא ארוכת טווח. שלוש קבוצות התרופות העיקריות בטיפול הן [[בנזודיאזפינים]], [[SSRI]] ו-[[SNRI]], תרופות אחרות שיכולות להיות יעילות הן [[בוספירון]], [[טריציקליים]] ו[[חוסמי בטא]]. חלק מן המחקרים ממליצים על טיפול בן 6-12 חודשים, ואילו אחרים גורסים כי יש צורך בטיפול ארוך יותר, ייתכן שלכל החיים. כ-25% מהמטופלים בתרופות עשויים לחזור ולסבול מחרדה כחודש לאחר הפסקת הטיפול, ו-60-80% חוזרים לסבול ממנה בשנה הראשונה לאחר הפסקת הטיפול. למרות שחלק מן החולים מפתחים תלות בבנזודיאזפינים, לרוב לא מתפתחת [[סבילות]] להשפעותיהם הטיפוליות של כל התרופות.