נצרות יוונית-אורתודוקסית – הבדלי גרסאות

מבנה הכנסייה היוונית אורתודוקסית שונה ממבנה ה[[נצרות קתולית|כנסייה הקתולית]]. בכנסייה הקתולית ישנו ריכוז כוח בידי גוף פוליטימרכזי אחד, [[הוותיקן]], ואילו בכנסייה היוונית אורתודוקסית ישנן ארבע [[פטריארכיה|פטריארכיות]] אוטונומיות ("אוטו-קפאליות"), ללא סמכות מרכזית. אף על פי כן, תמיד נחשב ה[[פטריארך קונסטנטינופול|פטריארך של קונסטנטינופול]] ([[איסטנבול]]) לראשון בין שווים. ארבע הפטריארכיות השונות ממקומותשוכנות ב:[[איסטנבול]] (בעבר: [[קונסטנטינופול]], או בכינויה העברי: קושטא), ב[[הכנסייה האנטיוכית|אנטיוכיה]] (שמרכזה היום ב[[דמשק]] ואליה משתייכים היוונים - אורתודוקסים הגרים ב[[לבנון]]), ב[[אלכסנדריה]] ווב[[ירושלים]].

בראש הפטריארכיה של ירושלים עומד הפטריארך היווני-אורתודכסיאורתודקסי. כללי בחירת הפטריארך נקבעו בתקנות הקיסרותהאימפריה העות'מאנית משנת 1875, אשר תוקנו בדברי חקיקה [[המנדט הבריטי|מנדטוריים]] בשנים 1935{{כ}}-1936. על פי כללים אלו, הפטריארך נבחר על ידי הכמרים החברים בסינוד הקדוש, שהוא הגוף המנהל של הפטריארכיה, אך המינוי נכנס לתוקף רק אחרי קבלת הכרה מהשלטונות, אשר מאז הקמת מדינת [[ישראל]] נעשה בהחלטת [[ממשלת ישראל]].

עד מותו בדצמבר 2000 עמד בראש הפטריארכיה של ירושלים דיאודורוס קריבליס{{הערה|{{הארץ|דני רובינשטיין|אין פטריארך בירושלים|584368|5 ביוני 2005|}}}}. באוגוסט 2001 נבחר כיורשו [[אירינאוס הראשון]], והוא קיבלשקיבל את הכרת הממשלה באפריל 2004. אולם החל מדצמבר 2007 מכהן [[הפטריארך תיאופילוס השלישי מירושלים|תיאופילוס השלישי]] כפטריארך, לאחר שממשלת ישראל הכירה בהחלטה של הסינוד הקדוש מאוגוסט 2005 להדיח את אירינאוס ולבחור בתיאופילוס במקומו. העברת הכהונה מאירינאוס לתיאופילוס לוותה בפניות רבות לבית המשפט לביטול המינוי, אולם כולם נדחו{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/09/930/022/v09/09022930.v09.htm ע"א 2293/09, ארכימנדריט פוטיוס ליאקוס נ. תיאופילוס ג'אנופולוס]}}. מאז 2007 כלוא אירינאוס בביתו ואינו יוצא ממנו<ref>[http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/197/840.html?hp=54&loc=6&tmp=5133 מקורביו של הפטריארך הכלוא בירושלים: הוא מפחד שירעילו אותו], באתר nrg מעריב</ref>.