זרמים ראשיים במיסטיקה היהודית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
החלפת תבנית "בעבודה" לתבנית "בעבודה מתמשכת"
שורה 5:
 
==פרטים כללים על הספר==
פרקי הספר הם נוסח מורחב של ההרצאות<ref>The Hilda Stich Strook lectures.</ref> שנשא שלום, בשפה ה[[אנגלית]] (למעט ההרצאה החמישית אותה נשא בעברית), ב"מכון היהודי ללימודי הדת" <ref>ה- Jewish Institute of Religion, שעד לשנת 1950, היה מוסד נפרד מ[[היברו יוניון קולג']].</ref>, בקתדרה על שם שטרוּק, בניו־יורק, בשנת [[1938]]<ref>תאריכי חמשת ההרצאות הראשונות: 1, 7, 8, 9 ו- 10 במרץ 1938. המידע מופיע בתיק 24 ב[[גרשם שלום#ארכיון שלום|ארכיון שלום]]. ראו יונתן מאיר, [http://www.tau.ac.il/~dassaf/books/scholem/Scholem_Review_Jonatan_Meir.PDF "גנזי שלום"], '''[[תרביץ]]''' - רבעון למדעי היהדות, כרך ע"ח, חוברת ב' (תשס"ט), עמ' 255 - 270, באתר אוניברסיטת ת"א.{{PDF}} (להלן: "מאיר, גנזי שלום"), בעמ' 261 (עמ' 7 למאמר), הערת שולים 22</ref>. שלום הוזמן למכון כמרצה אורח בשנת [[1937]], על־ידי [[סטפן וייז]], מי שהיה מראשי הקהילה הרפורמית בארצות הברית ומאוחר יותר יושב־ראש של [[וועד הפועל הציוני|ועד הפועל הציוני]].<ref>ראו מכתבה של אמו של שלום לשלום, מיום 3 - 4 באוגוסט 1937, בעמ' 425 - 428, בספר: '''גרשם שלום ואמו''', מכתבים 1917 - 1946; מגרמנית ארנו בר; ערכה, העירה הערות והקדימה מבוא איטה שדלצקי בשיתוף עם תומאס שפאר, ירושלים: [[הוצאת שוקן]], תשנ"ח-1998. ראו גם הערת העורכת, הערת שוליים 1, בעמ' 428. שלום הוזמן להרצות בשנית על־ידי וייז, בפברואר 1946, סדרת הרצאות על הקבלה. את ההרצאות רצה וייז לפרסם בספר בהוצאת המכון, אך התוכנית לא יצאה אל הפועל. ראו מאיר, גנזי שלום, עמ' 261.</ref> את הספר הקדיש שלום לחברו הטוב, [[וולטר בנימין]].<ref>ההקדשה מופיעה בעמוד שלאחר השער הראשי של הספר, ונוסחה המלא הוא: To the memory of WALTER BENJAMIN (1892 - 1940). The friend of a lifetime whose genius united the insight of the Metaphysician, the interpretative power of the Critic and the erudition of the scholar. Died at Port Bou (Spain) on his way into freedom.</ref>.
 
הספר נכתב במקור ב[[גרמנית]] (למעט הפרק החמישי שנכתב ב[[עברית]]), אך התפרסם לראשונה בשפה האנגלית, בתרגומו של ג'ורג' ליכטהיים (George Lichtheim){{כ}}.<ref>ראו [[יוסף דן]], "גרשם שלום, חבורת 'ארנוס' ו'הדת שלאחר הדת'", '''ספר זיכרון לגרשם שלום במלאת עשרים וחמש שנים לפטירתו''', [[מחקרי ירושלים במחשבת ישראל]] (עורך: יוסף דן), 2 כרכים, ירושלים: החוג למחשבת ישראל, מכון למדעי היהדות ע"ש מנדל, [[האוניברסיטה העברית בירושלים]], [[תשס"ז]], כרך א', עמ' 265 - 304 (להלן: "דן, שלום וארנוס"), בעמ' 278, הערת שוליים 21. פורסם שוב בתוך: יוסף דן, '''על גרשם שלום''', תריסר מאמרים, ירושלים: הוצאת זלמן שזר, 2010 (פרק שמיני).</ref> הוא היה אמור להִתרגם לעברית על ידי שלמה צוקר, מהמחלקה לכתבי יד וארכיונים ב[[הספריה הלאומית|ספריה הלאומית]], אך הדבר לא יצא לפועל.<ref>ראו [[אברהם שפירא (פצ'י)|אברהם שפירא]], "גלגוליו של חיבורו של גרשם שלום, 'מגן דוד: תולדותיו של סמל'", '''גרשם שלום, מגן דוד: תולדותיו של סמל''', עין חרוד: משכן לאומנות, תשס"ט, בעמ' 11.</ref> במהלך השנים תורגמו לעברית שלושה פרקים מתוך הספר וכן חלק מתוך פרק נוסף.<ref>ההרצאות השלישית, השביעית והתשיעית תורגמו במלואן. ההרצאה השמינית תורגמה באופן חלקי. ראו גם בפרק הבא: "פרקי הספר".</ref>