פיט מונדריאן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
EmausBot (שיחה | תרומות)
מ r2.6.4) (בוט משנה: el:Πητ Μοντριάν
מספר תעתיקים ועיר הולדתו
שורה 4:
 
== רקע על האמן ורעיונותיו ==
מונדריאן נולד ב[[ווינטרסוויקאמרספורט]] שבהולנד. הוא גדל במשפחה בעלת אמונה [[קלוויניזם|קלוויניסטית]] נוקשה, ולמד [[ציור]] באקדמיה AIA. בתחילת דרכו צייר תמונות נוף וטבע דומם לפי חוקים אקדמיים נוקשים. ב-[[1905]] ביקר בתערוכה של [[ואן גוך]] והושפע ממנה מאוד, ובהמשך הושפע מה[[פוביזם]] ומה[[קוביזם]]. אז גם החל לעבוד על סדרת ''העצים'', שלה חשיבות מכרעת על ההתפתחות האומנותית שלו.
 
ב-[[1911]] עבר ל[[פריז]]. שם הוא הלך בדרכם של הקוביסטים והחל לתת בציוריו קדימות ל[[צבע]] על פני ה[[רישום]]. האובייקט החל להיעלם מעבודותיו, כמו שניתן לראות בציורי ה[[עץ|עצים]] של אותה תקופה, בהם העץ מיוצג על ידי רשת של קוים אופקיים ואנכיים המסודרים סביב ציר מרכזי. הוא צמצם את ההבעה בציור, התעלם מפרטים והפחית את מספר הצבעים.
שורה 10:
בשנים [[1912]]-[[1914]] הפכו ציוריו לפחות ופחות ריאליסטיים. הרצון ליצור חיקוי ואשליה הלך ונעלם, עד שלבסוף נותרו רק צורות גאומטריות שונות מסודרות על הבד, שהודגשו במעט צבעים. בתקופה זו, כדי להתנתק עוד יותר מההקשר המציאותי, הפסיק לתת לעבודותיו שמות תאוריים והחל לסמן אותם במספרים, או שהוסיף תאור של צבע או צורה.
 
ב-[[1916]] פגש בהולנד את [[בארט ואן- דר- לק]], אומן הולנדי שהחל מ-1914 צייר קומפוזיציות אבסטרקטיות של צורות גאומטריות בצבעים שטוחים וקונטרסטיים. שניהם עבדו יחד במשך תקופה מסוימת והושפעו זה מזה. מונדריאן נטש אז את קופוזיציות ה[[צלב]]ים והחל לצייר [[ריבוע]]ים ו[[מלבן|מלבנים]] צבעוניים על משטחים נייטרליים.
 
הוא התוודע לתנועה ה[[תאוספיה|תיאוספית]], והושפע מה[[סופר]] [[שואנמאקרססְכוּנמָאקֶרְס]] (Schoenmaekers) ומספרו "[[דמותו החדשה של העולם]]" (Het nieuwe Wereldbeeld), וכן מכתביו של ה[[אנתרופוסופיה|אנתרופוסוף]] [[רודולף שטיינר]]. הוא מצא בתאוסופיה ממדים חדשים של הבנה.
 
== נאו-פלסטיסיזם ==
באוקטובר [[1917]] יצא לאור הגיליון הראשון של המגזין [[דה סטילסטייל]] ("הסגנון") בהולנד, שסביבו התפתחה התנועה ה[[נאו-פלסטיסיזם|נאו-פלסטיסיסטית]] ובו פורסמו לראשונה ה[[מניפסט]]ים שלה. באחד המניפסטים נכתב:
:"הצורה צריכה לשאוב לא ממראות חיצוניים אלא מהעולם הפנימי, לא מחיקוי אלא מייצוג; הרוח החדשה מנוגדת לספונטניות המתפרצת (ליריות); על הציור להיות כפוף לסדר אופקי אנכי, ללא אלכסונים ועקומות; הצבעוניות צריכה להיות מוגבלת לשלושת צבעי היסוד ושלשת הא-צבעים - שחור,לבן ואפור, שלעולם אסור שיהיו מעורבבים". (קוקרי, עמ' 92-93).