מדעים קוגניטיביים – הבדלי גרסאות

מדעי הקוגניציה הצליחו לא מעט. בין ההישגים הבולטים, המדעים הקוגניטיביים עודדו את פיתוחם של מודלים של [[הטיה קוגניטיבית|הטיות קוגניטיביות]] ותפיסת ו[[סיכון|תפיסת סיכונים]], והשפיעו רבות על פיתוחה של [[כלכלה התנהגותית|הכלכלה ההתנהגותית]], חלק מענף ה[[כלכלה]]. כמו כן, מדעי הקוגניציה קידמו תיאוריה חדשה של ה[[פילוסופיה של המתמטיקה]], ותיאוריות רבות בענפי ה[[בינה מלאכותית|בינה המלאכותית]], [[שכנוע|תורת השכנוע]] וה[[אילוץ]]. נוכחותם של מדעי הקוגניציה בולטת בעיקר ב[[פילוסופיה של הלשון]] וב[[תורת ההכרה|אפיסטמולוגיה]] - החייאה מודרנית של הרציונליזם, כמו גם הנחת יסודות חשובים ב[[בלשנות]] המודרנית. לתחומים השונים של מדעי הקוגניציה יש תרומה להבנה שלנו את המערכות התפקודיות השונות שבמוחנו (ואת המגבלות התפקודיות), החל מהפקת דיבור וכלה בעיבוד שמיעתי ובתפיסה חזותית. בעקבות חקר הקוגניציה חלה התקדמות בהבנה שלנו כיצד נזק לאזור מוחי מסוים משפיע על הקוגניציה, וכן זה עזר בלחשוף את הסיבות והתוצאות של מגבלות תפקודיות למיניהן, כדוגמת [[דיסלקציה]], [[אנופיה]] ו[[הזנחת צד]].