לאו שאין בו מעשה – הבדלי גרסאות

בלשון התלמוד, מצוות לא תעשה , היא מצווה המתחילה במילה "לא" כגון: "לא תרצח", שעל מנת לעבור על מצווה זאת, יש לעשות מעשה, בדוגמה שלנו - רצח. עם זאת, קיימות מצוות לא תעשה, שהעבירה עליהן אינה כרוכה במעשה, כגון הנודר נדר להקריב קורבן להשם {{ציטוטון|כִּי-תִדֹּר נֶדֶר לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ, לֹא תְאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ}}{{הערה|[[דברים]], כ"ג, כ"ב}} אם יעברו שלושה רגלים, והאדם לא יקריב את הקורבן, הרי הוא עבר על מצוות לא תעשה-לאו, '''לא תאחר''', וכל זאת מבלי לעשות מעשה.

אין לוקים על לאו שאין בו מעשה, כיוון שעונש [[מלקות]] נלמד מלאו של חסימת שור, ושם יש מעשה, ממילא כל שאין בו מעשה לא לוקים עליו. אפילו דיבור אינו נחשב מעשה לעניין זה, מלבד שלושה מקומות שחכמים דרשו שנחשבשדיבור, נחשב מעשה.