קופטית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
EmausBot (שיחה | תרומות)
מ r2.6.4) (בוט משנה: eu:Koptoera
שורה 18:
 
==היסטוריה של השפה והכתב==
מקורו הקדום של הכתב הקופטי הוא במאה השנייה לפנה"ס, כשהשפה ה[[יוונית]] הפכה לשפה נפוצה בתקופת בית תלמי ולכן רוב המשכילים ידעו לכתוב ולדבר יוונית כשפה שנייה. כוהני ה[[דת]] העתיקה של מצרים שהתפרנסו ממכירת קמיעות והורוסקופים מצאו שאין ביקוש לסחורתם, משום שאיש פרט להם לא ידע לקרוא את ה[[כתב דמוטי|כתב הדמוטי]] שבו כתבו עד אז את השפה המצרית. לפיכך, החלו אלה לכתוב את השפה המצרית שבקמיעות באותיות ה[[אלפבית יווני|כתב היווני]], שלהםשלהן הוסיפו תווים נוספים שהושאלו מן הכתב הדמוטי עבור [[עיצור|עיצורים]] שאינם קיימים בשפה היוונית. בהדרגה צומצם מספרם של תווים אלו והתוצאה הייתה צורת כתב תקנית חדשה לשפה המצרית.
 
כאשר הפכה ה[[נצרות]] לדת המדינה בסוף המאה השנייה לספירה, חיפשו מנהיגי הכנסייה דרך להעביר מסר אחיד להמוני העם בשפתם. ה[[מיסיון|מיסיונרים]] ידעו לקרוא כתב יווני, אך לא כתב דמוטי. העם הפשוט לא ידע לקרוא בכלל, אך דיבר מצרית. לפיכך, החלו אבות הכנסייה לכתוב את הטקסטים בשפה המצרית, אך בכתב יווני, וכך יכלו המיסיונרים לקרוא ופשוטי העם להבין.
 
בתחילה היה ניסיון לכתוב את השפה רק באלפבית היווני, אך במהרה התבררו חסרונות השיטה והוספו שישה תווים מן הכתב הדמוטי עבור הניב ה'''סהידי''' (Sahidic){{כ}}<ref>כנראה הכוונה לניב הצעידי, כלומר זה של דרום מצרים.</ref> ושבעה תווים מן הכתב הדמוטי עבור הניב ה'''בוהאירי''' (Bohairic){{כ}}<ref>כנראה הכוונה לניב הבחרי, כלומר זה של צפון מצרים ואזור הדלתא.</ref>.
באזורים שונים של מצרים היו בשימוש ניבים שונים של השפה המצרית. ולכן נעשה ניסיון להורות את כתבי הקודש בניב ה"סהידי" הנייטרלי. ואכן, בהדרגה הפך ניב זה לניב הבולט ביצירות הספרותיות של התקופה. אך במאה ה-11, כשהפטריארכיה הקופטית עברה מ[[אלכסנדריה]] ל[[קהיר]], הפך הניב ה"בוהאירי" אותו דיברו באזור הדלתא לשולט. כיום זהו הניב היחיד הקיים בשפה הקופטית בספרים.