הרפובליקה ההלווטית – הבדלי גרסאות

[[תמונה:Republiquehelv.svg|ממוזער|200px|דגל הרפובליקה ההלווטית]]

[[תמונה:Sceau_Republique_helvetique.png|ממוזער|200px|סמל הרפובליקה ההלווטית (בו מופיע [[וילהלם טל]])]]

'''הרפובליקה ההלווטית''' הייתה מדינה שהתקיימה למשך חמש שנים, מ-[[1798]] עד [[1803]]. היא מקדימת דרכה של [[שווייץ|שווייץ המודרנית]].

==היסטוריה==

===רקע===

תקופת [[המהפכה הצרפתית]] החלה עבור השווייצים בתקרית חמורה שהטילה את צילה על שווייץ. ההמון המוסת שכבש את גני הטיולרי, ב-[[10 באוגוסט]] [[1792]], מצא שם את שומרי ראשו השווייצים של [[לואי ה-16]] והרג אותם עד האחרון שבהם. אירוע זה הונצח בפסלו המפורסם של הפסל תורוולדסן, המוצב ב[[לוצרן]] המראה אריה פצוע פצעי מוות, גוסס, כשהוא שומר על סמליו השבורים של בית המלוכה הצרפתי.

על אף הזעזוע ממעשה הטבח, ניסתה שווייץ בתחילה שלא להיות מעורבת בנעשה בשכנתה הקרובה, צרפת, אך במהלך [[המלחמות המהפכניות]], גלשו צבאות צרפת למזרח, והקיפו את שווייץ מכל צידיה בדרכם אל [[אוסטריה]]. ב-[[5 במרץ]] [[1798]] נכבשה שווייץ כולה, והמשטר הישן התמוטט.{{הערה|The French Invasion in [http://www.hls-dhs-dss.ch/textes/d/D8915-1-1.php German], [http://www.hls-dhs-dss.ch/textes/f/F8915-1-1.php French] and [http://www.hls-dhs-dss.ch/textes/i/I8915-1-1.php Italian] in the online Historical Dictionary of Switzerland.}} ב-[[12 באפריל]] [[1798]] הוכרזה "הרפובליקה ההלווטית", "אחת ובלתי ניתנת לחלוקה". הקנטונים וספיחיהם הפיאודליים בוטלו. כוחות הכיבוש המהפכניים יצרו מדינה ריכוזית שהתבססה על רעיונות המהפכה הצרפתית. האזרחים השווייצים התנגדו לרעיונות אלו, במיוחד באזורי המרכז של הקונפדרציה לשעבר. מרד ב[[נידוולדן]] דוכא על ידי הצרפתים, והשקט נשמר. הרפובליקה לא נהנתה מאחדות דעים או משלווה. חיל הכיבוש הצרפתי בזז כפרים וערים רבים, יבול שכשל הביא לרעב, והרפובליקה ההלווטית לא הצליחה להפוך למדינה מתפקדת. פלישה של האוסטרים והרוסים נהדפה על ידי הצרפתים על אדמת שווייץ ב-[[1799]], אירוע שהביא אף הוא לסבל ולמחסור. ב-[[1802]] הגיע כישלונה של הרפובליקה לשמור על יציבות לשיאו, וב-[[1803]] נאלצו הצרפתים לשלוח כוחות רבים נוספים בניסיון לשמור על הסדר במדינה המתפוררת.

 

 

===קונגרס וינה===

נפוליון שלט למעשה בשווייץ עד למפלתו. השווייצים לחמו ומתו במלחמותיו. [[קונגרס וינה]] שהתכנס בשנת [[1815]] הכריז מחדש על עצמאותה של שווייץ, והמעצמות המכונסות הסכימו להכיר בנייטרליות השווייצית. בפעם האחרונה הורחבה הטריטוריה השווייצרית, כאשר צורפו לה הקנטונים החדשים [[ואלה]], [[נשאטל (קנטון)|נשאטל]] ו[[ז'נבה (קנטון)|ז'נבה]].{{הערה|שם=אטלס היסטורי של העולם, עמוד 190|[[אורן נהרי]], '''אטלס היסטורי של העולם''', [[הוצאת מפה]] [[2004]], עמוד 190, עמודת 'אירופה', שנת '1815'}}

 

גם שווייץ שלאחר קונגרס וינה לא הייתה מקום שקט. ההיסטוריה שבין קונגרס וינה ובין "מלחמת הזונדרבונד", הייתה עת של מאבק האוכלוסייה הכפרית בנטל של המרכזים העירוניים, של תסיסה ומאבק בין השמרנים והליברלים, הכפריים והעירוניים, הפרוטסטנטים והקתולים. אירוע משקף מאותה התקופה הוא ה"ציריפוטש" (Züriputsch) מספטמבר [[1839]], שבו התמרדה האוכלוסייה הכפרית והשמרנית ב[[ציריך]] כנגד השלטונות הליברלים בעיר. בשל ויכוח על זהותו של מרצה לתאולוגיה באוניברסיטה של ציריך, זרמו אלפי איכרים מוסתים אל העיר ממערב, ונלחמו כנגד חיילי הקנטון בסימטאות העיר, עד שמועצת העיר נכנעה. היה זה אך אות למלחמת האזרחים הממשמשת ובאה.

 

==חלוקה מנהלית==

{| border="0" cellpadding="2" width="75%" align="center"

| valign="top" width="33.33%" |

* [[קובץ:Berne-coat of arms.svg|20px]] [[ברן (קנטון)|קנטון ברן]];

* [[קובץ:Fribourg-coat of arms.svg|20px]] [[פריבור (קנטון)|קנטון פריבור]];

* [[קובץ:Vaud-coat of arms.svg|20px]] [[לימן (קנטון)|קנטון לימן]];

* [[קובץ:Linthal-coat of arms.png|20px]] [[לינת' (קנטון)|קנטון לינת']];

* [[קובץ:Lugano-coat of arms.svg|20px]] [[לוגאנו (קנטון)|קנטון לוגאנו]];

* [[קובץ:Lucerne-coat of arms.svg|20px]] [[לוצרן (קנטון)|קנטון לוצרן]];

* [[קובץ:Thun-coat of arms.svg|20px]] [[אוברלנד (קנטון)|קנטון אוברלנד]];

* [[קובץ:Grisons-coat of arms.svg|20px]] [[ראטיה (קנטון)|קנטון ראטיה]];

* [[קובץ:Coa stgallen.svg|20px]] [[זנטיס (קנטון)|קנטון זנטיס]];

* [[קובץ:Schaffhouse-coat of arms.svg|20px]] [[שפהאוזן (קנטון)|קנטון שפהאוזן]];

* [[קובץ:Solothurn-coat of arms.svg|20px]] [[זולותורן (קנטון)|קנטון זולותורן]];