שיטת מצליח – הבדלי גרסאות

באִפיונה השלילי, והנפוץ יותר, מתקיימת השיטה בין שני גורמים שיש ביניהם מערכת יחסים עסקית או אחרת, היא בנויה על אי-הגינות ידועה מראש ומוסווית, וכוללת נסיוןניסיון לבצע מהלך של גורם אחד המשפיע על הגורם השני. תוצאות המהלך תלויות בגורם השני ובאפשרותו לגלות את הניסיון. עם הגילוי באה הנסיגה מהמהלך.

השיטה נפוצה בעיקר בתחום ה[[כלכלה|כלכלי]], כך למשל: [[חברה (תאגיד)|חברה]] מסחרית מעלה את מחיר השירות הקבוע שהיא גובה מבלי ליידע את ה[[לקוח (כלכלה)|לקוח]]; זאת, מתוך הנחה שהלקוח הרגיל לקבל את החיוב החודשי לא ישים לב לשינוי. אם תתאמת ההנחה – זה יצליח; אם הלקוח ישים לב, ויערער על גובה החיוב – זה לא יצליח, והחברה תתקן את המחיר מבלי שנגרם לה כמעט נזק. יתכןייתכן והיאשהיא אף תתנצל ותודיע שמדובר בטעות.

שיטת מצליח מתקיימת גם בתחומים אחרים של החיים.:

* גורם כלשהו יכול להגיש תביעת סרק שאיננה מבוססת דיה, מתוך הנחה שהנתבע ייבהל מהתביעה ומהצורך להתמודד איתהאתה ויסכים למהלך של פשרה. ראוי לציין גם את תופעת "חטיפת פסקי הדין" המבוססת על שיטת מצליח, ובה ממהר צד להגיש תביעה בלי ליידע את הצד השני, ומנסה ולזכותלזכות בפסק דין מהיר.

* [[פוליטיקאי]] שנכשל בתפקידו ונקרא להתפטר, אינו ממהר לעשות זאת ומאריך את כהונתו, מתוך הנחה שהציבור יהיה טרוד בעניינים אחרים והוא יצליח לשמור על כסאוכיסאו. אם לא יצליח – תמיד יוכל להתפטר.

* נהג פוגע עם רכבו ברכב אחר, ממהר לצאת מהרכב ומאשים את הצד השני בפגיעה. אם יבהלייבהל הצד השני מצעקותיו – יצליח. אם לא – יצטרך להודות.

גרסה מרוככת יותר של שיטת מצליח היא – "לפחות ניסינו": בגרסה זו נעשה ניסיון להשיג תועלת, אך לאו דווקא באמצעים לא הוגנים. למשל, מיקוח במשא ומתן והצגת עמדות פתיחה קיצוניות ובלתי מתקבלות על הדעת.