ממלכתיות – הבדלי גרסאות

'''ממלכתיות''', גישתו של [[דוד בן גוריון]] בתמיכת [[מפא"י]] ו[[מפלגה|מפלגות]] הימין והמרכז, שצידדה בהעברת מרכז הכובד של ההכרעות ממוסדות המפלגות, התנועות וה[[הסתדרות]] אל מוסדות ה[[מדינה]].<BR> הגישה נתנה למעשה ביטוי [[אידיאולוגיה|אידיאולוגי]] להעברת מרכזי השליטה במדינה מה[[חברה]] ל[[ממשלה]] ולביסוס [[ריבונות|ריבונותה]] של המדינה.<BR>שורשיה של הגישה נעוצים בתפיסה שדגלה במעבר "ממעמד לעם" והדגישה את תפקידיה הלאומיים של מפא"י על חשבון תפקידיה התנועתיים. פירוק ה[[פלמ"ח]], ביטול זרם העובדים ו"הלאמת" לשכות העבודה נתנו ביטוי למעבר מתנועתיות לממלכתיות. עם זאת, בתחום ה[[בריאות]] נשמר מעמדם של הגופים התנועתיים והמפלגתיים ורק בשנת [[1994]] חל שינוי בתחום זה, עם חקיקת [[חוק]] ביטוח בריאות ממלכתי|חוק ביטוח הבריאות הממלכתי]], שניתק את הקשר בין [[ההסתדרות הכללית]] (ובעקיפין [[מפלגת העבודה]]) לקופת החולים הכללית.<BR>חשוב גם לציין, שאף שינוי זה לא הביא לידי הקמת קופת חולים ממלכתית אחת וקופות החולים השונות (הכללית, הלאומית, מכבי וכו') שיש להן עדיין "צבע" [[פוליטיקה|פוליטי]], ממשיכות להתקיים.