מבצע מוקד – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 31:
==תכנון המבצע==
בסוף שנת [[1962]] הורה מפקד חיל האוויר, האלוף [[עזר ויצמן]] לראש ענף מבצעים סא"ל [[יעקב נבו]] לתכנן מבצע להפצצה של שדות התעופה של מדינות ערב.
נבו בחר להעזר בסרן [[רפאל סברון]], מתכנן זוטר מענף מבצעים. השניים סברו כי תקיפה אפקטיבית של שדות התעופה הערביים צריכה להתמקד במסלולי ההמראה והנחיתה שיביא ללכידת ה[[מטוס|מטוסים]]
תכנון זה היווה שינוי ביחס לתכניות התקיפה שהיו ברשות חיל האוויר עד אז שבהן תוכננה התקפה על [[מגדל פיקוח|מגדלי הפיקוח]] ועל
מאחר והמסלולים נבנו מ[[בטון]] עבה, בחנו המתכננים חלופות שונות להשבתתם וביצעו ניסויים. נמצא שכל סוגי אמצעי הלחימה שהיו בשימוש חיל האוויר אינם מתאימים לתקיפת המסלולים: ירי רקטות על מסלולי הבטון יוצרות בהם חורים קטנים וקלים לתיקון, ירי תותחי המטוסים שורט קלות את הבטון ופצצות הברזל היצוק מקפצות על המסלול או מתגלגלות ממנו ועלולות להחטיא אותו. המתכננים שקדו לפיכך בפיתוח פצצות ייחודיות שיפערו בבטון חור גדול שיביא להשבתתו למשך זמן מספיק עד ליעף התקיפה הבא.
מתאר הטיסה הדרוש לתקיפת פתע בגובה נמוך מאד, מתחת לגובה גילוי ה[[מכ"ם]] תוך נשיאת מטען חימוש מירבי שיצר [[גרר]] גדול דרש מהמתכננים לחשב צריכת דלק בכל סוג מטוס וחישוב מחדש של טווחי טיסה שלא היו קיימים בספרי היצרן. לצורך חישוב צריכת
במקביל הועברה למחלקת ההדרכה בחיל האוויר בפיקוד [[שעיה גזית]] בקשה לביצוע אימוני הפצצה מדוייקת לטייסות חיל האוויר. ב[[נגב]] שופץ מסלול ישן, הוצבו בו מטרות שמדמות מטוסי אויב ובו בוצעו האימונים להפצצת המסלול.
[[חיל המודיעין]] וענף מודיעין של חיל האוויר נתבקשו לאסוף מידע על כל שדות התעופה במדינות ערב. נאסף מידע רב על המסלולים, המתקנים, שגרת הפעילות בבסיסים הערביים, מיקומם של [[מכ"ם|מכ"מי
לאחר גמר האיסוף בנו המתכננים טבלאות מפורטות ומדוייקות שבהן הקצו לכל שדה תעופה את מבני המטוסים המתאים להתקפתו, את המסלולים שיש להרוס, משקל הפצצות שיוטלו על כל מסלול וכו'.
לכל שדה תעופה ומסלול הוגדרו נתיבי טיסה עד ליעד
מלאכת התכנון הסתיימה בסוף שנת [[1964]]. התכנית שקבלה את השם "מבצע מוקד" נכרכה בכריכה כחולה והופקדה בענף מבצעים בחיל האוויר כתכנית מבצע שניתן להפעילה בתוך 24 שעות.
| |||