בית המקדש – הבדלי גרסאות

כאמור, [[המשכן]] שימש כבית מקדש זמני, לפני בניינו במקום המיועד לו בירושלים. שמו הנוסף של המשכן הוא "אהל מועד": "אהל" - משום ארעיותו. "מועד" - בשל היותו מקום התוועדות, בו נפגש ה' עם משה, ככתוב: "וְנוֹעַדְתִּי לְךָ, שָׁם"<ref>{{הערה|{{תנ"ך|שמות |כה,|כב}}. ראו גם {{תנ"ך|שמות |לג,|ז}} וברש"י.</ref>}}. קירות המשכן נעשו מקרשים שנתמכו באדנים ובבריחים, ואילו גג המשכן כוסה ביריעות בד ועור. מידותיו: שלושים [[אמה (מידת אורך)|אמה]] אורכו, עשר אמות רוחבו, ועשר אמות גובהו<ref>{{הערה|{{תנ"ך|שמות פרק |כו</ref>}}}}. שליש משטח המשכן הוקצה לקדש הקדשים, ושני שלישים לקודש<ref>{{הערה|{{תנ"ך|שמות |כו,|לג,}} ורש"י שם</ref>}}. חצר המשכן כללה שטח של מאה על חמישים אמה, והוקפה יריעות בד שנתלו על עמודי נחושת. במרכז החצר עמד [[מזבח הנחושת]]<ref>{{הערה|{{תנ"ך|שמות פרק |כז</ref>}}}}.

לאחר כניסת בני ישראל לארץ וקביעת [[משכן שילה|המשכן בשילה]], קיבל המשכן מימד מסוים של קביעות: קירותיו נעשו אבן, ואילו גגו נותר מכוסה ביריעות<ref>{{הערה|{{משנה |זבחים פרק |יד משנה |ו</ref>}}}}.

משכן שילה פסק מלפעול לאחר שארון הברית הוצא ממנו ונלקח למלחמה, בה נפל בשבי ה[[פלשתים]]<ref>{{הערה|{{תנ"ך|שמואל- א פרק |ד</ref>}}}}. גם לאחר החזרתו לישראל, לא הושב הארון למקומו אלא נדד ממקום למקום, ב[[בית שמש]], [[קרית יערים]], בית [[עובד אדום הגיתי]], ומשם העלהו [[דוד המלך]] ל[[עיר דוד]] הסמוכה ל[[הר הבית]]<ref>פירוט המקומות: שמואל-א ו, יד, ז, א, {{תנ"ך|שמואל-ב פרק ב|ו}}</ref>. במקביל, גם המשכן וכליו נדדו ל[[משכן נוב|נוב]] (המקראית, מצפון לירושלים) ול[[גבעון]]<ref>נוב - {{תנ"ך|שמואל-א פרק א|כא}}. גבעון - מלכים-א ג, ד</ref>. רק לאחר הקמת המקדש בהר הבית בירושלים, שב הארון והתאחד עם המקדש<ref>{{הערה|{{תנ"ך|מלכים- א |ח,|א</ref>}}}}.

חז"ל תלו את חורבנו של משכן שילה בפריצות ובביזוי הקדשים שנהגו שם בימי [[עלי הכהן]]<ref>תלמוד {{בבלי מסכת |יומא |ט,|א,}} וראו שמואל-א פרקים ב-ג</ref>.