בית דין לממונות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
דף חדש, בעיקר בעקבות דברי אנונימי בכיכר העיר
 
←‏רקע: עריכה
שורה 6:
בישראל מוקנת על פי חוק סמכות השיפוט ל[[בית משפט]], במסגרתו יכול תובע לכוף על נתבע את ההתדיינות ביניהם, הנעשית בעיקרה על פי [[שיטת המשפט הישראלית]]. לצד מוסד זה קיימים מוסדות בוררות שונים, הפועלים מכח חוק הבוררות, המאפשר לצדדים לסכסוך ממוני להתדיין בפני בורר המוסכם על שני הצדדים. על פי החוק, הבורר מחוייב לעשות את תפקידו בנאמנות, אך אינו מחוייב דווקא לשיטת המשפט הישראלית או לחוק הישראלי. לצד מספר עקרונות אותם קובע החוק לבוררות תקינה, ניתן גם תוקף ויכולת אכיפה לפסקי דין שהוצאו במסגרת הליך בוררות תקין.
 
היות ושיטת המשפט הישראלית אינה חופפת לשיטת המשפט העברי, מאפשרים בתי הדין לממונות התדיינות בעלת תוקף בסכסוכים ממוניים לצדדי סכסוך המעדיפים את שיטת המשפט העברי. קהל היעד של בתי הדין לממונות הינו בעיקר הציבור הדתי והחרדי, הפונה לבתי הדין בעיקר בשל האיסור ההלכתי לדון בבית דין רגיל שדינו כ"[[ערכאות של גויים|בעייתות הלכתית רבה]]".וכמו בשיפוט בסכסוך ממוני על פי שיטת המשפט הישראלי, שאינה חופפת למשפט העברי, כמוכן גם בגלל יתרונות שונים בהליך המשפטי בהשוואה לערכאות מקבילות.
 
גם בתי הדין עצמם מעדיפים את מוסד הבוררות מנימוקים הלכתיים, כדוגמת אי־היכולת לכפייה כאשר הדיינים אינם [[סמיכה|סמוכים]], ועקב חוסר במסורת שיפוטית הנוגע לשיפוט בכפייה ועל פי עקרונות [[דין תורה]].