הבדלים בין גרסאות בדף "תקופת החושך האתיופית"

אין תקציר עריכה
בתגובה להתרחבות האסלאמית בתחומו של [[ים סוף]] והפסד רשת הדרכים המסחריות ב[[ים]], הסבה [[ממלכת אקסום]] את תשומת לבה ליישוב הרמות הצפוניות של [[אתיופיה]]. קרוב לוודאי שתהליך זה של ההתרחבות החל מאז שהמהגרים הראשונים מ[[תימן|דרום מערב]] [[חצי האי ערב|ערב]] היגרו לרמות. אך ההתרחבות קיבלה דחף חדש עם נפילתה של אקסום ותלות באמצעים אפריקניים בלבד. באמצע [[המאה ה-7]] ננטשה בירתה הישנה של אקסום. מקום זה שימש אחרי כן כמקום פולחן דתי וכמקום הכתרת הקיסרים על מנת להראות את המשכיות המלכים מימי אקסום. אקסום החלה להשפיע באופן פוליטי, תרבותי ודתי על דרומה של [[טיגראי]] ועל מחוזותיהם של ה[[אגאוו]] כמו [[לסתה]], [[וג]], [[אנגות]], ולבסוף שלטה על אזור [[אמהרה]] - [[פרובינציית וואלו|וואלו]] של היום.
 
ההתרחבות דרומה המשיכה עד ל[[המאה ה-20|מאה ה-20]]. הטכניקה המועדפת להתרחבות כללה הקמת מושבות צבאיות ששירתו כמרכז תרבותי של אקסום והפצת ה[[נצרות]] בקרב אוכלוסיית ה[[אגאווים]]. מושבות צבאיות הוקמו גם באזורים רחוקים כמו באזורם של ה[[סידאמים]] שנמצאים ברמות המרכזיות. מתנחלים אלו היו דוברי [[שפות שמיות]] כמו ה[[ארגובאיםארגובים]], [[גארגיםגורגים]], ו[[הראריםהררים]], על אף שהתנחלות עצמאית של דוברי שמית החלה גם מדרום מערב ערב. במשך המאות הבאות התפשטה הנצרות באזור [[פרובינציית שאווה|שאווה]] והופיעו בה ה[[אמהרים]] שמיים.
 
== קישורים חיצוניים ==