השמדה הדדית מובטחת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 39:
[[נפילת ברית המועצות]] הפחיתה את המתיחות בין רוסיה וארצות הברית וכן בין ארצות הברית ו[[סין]]. הממשל בראשות [[ג'ורג' ווקר בוש|ג'ורג' בוש]] הדיר עצמו ביוני [[2002]] מאמנת הטילים האנטי בליסטיים. הדבר נעשה בטענה שמערכת הגנה מפני טילים מתוכננת להגן מפני [[סחטנות גרעינית]] של מדינה מוגבלת ביכולותיה הגרעיניות. מערכת הגנה מפני טילים אינה מתוכננת לשנות את המצב בין רוסיה וארצות הברית.
 
בעוד יחסי שתי המדינות השתפרו והאפשרות לעימות גרעיני נראית רחוקה, הדעיכה ביכולת הגרעינית של רוסיה לאחר המלחמה הקרה השפיעה על התוקף של דוקטרינת "השמדה הדדית מובטחת". ב-2006 הועלו טענות שביכולתה של ארצות הברית לבצע התקפה גרעינית ראשונה כלפי רוסיה ולהשמיד כל בסיס מפציצים, צוללות וטילים. הדבר נבע מהדלדלותמירידה מצבוריברמת האחזקה של מתקני הגרעין הרוסיים. לפיכךעם זאת, חשוב לציין כי לרוסיה מעל ל-10,000 ראשי קרב גרעיניים ולא צריך יותר מכמה מאות כדי להסב נזק בלתי נתפס לכל מדינה שהיא. על כן המסקנות שהועלו הןעל כך שעידן דוקטרינת "השמדה הדדית מובטחת" בא אל קיצו ושארצות הברית נמצאת בתקופה של עליונות גרעינית<ref>Keir A. Lieber and Daryl G. Press ''The Rise of U.S. Nuclear Primacy,'' Foreign Affairs, March/April 2006, pp 42-55.</ref>, הן לכול היותר חלקיות בלבד.
 
==קישורים חיצוניים==