יוזף לודוויג פון ארמנספרג – הבדלי גרסאות

מ
מ (r2.6.4) (בוט משנה: de:Joseph von Armansperg)
[[תמונה:Josef Ludwig von Armansperg.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יוזף לודוויג פון ארמנספרג כמיניסטר הראשי הבווארי של יוון]]
הרוזן '''יוזף לודוויג פון ארמנספרג''' ([[גרמנית]]: '''Joseph Ludwig, Graf von Armansperg'''; {{כ}} [[28 בפברואר]] [[1787]] – [[3 באפריל]] [[1853]]) שירת כשר הפנים והאוצר ([[1826]]-[[1828]]) וכשר החוץ והאוצר ([[1828]]-[[1831]]) בממשלת [[בוואריה]] בזמן מלכותו של [[לודוויג הראשון מלך בוואריה]]. יוזף לודוויג פון ארמנספרג היה [[מונרכיה|מונרכיסט]] ליברלי ובעל תפיסות כלכליות שמרניות.
 
ב-[[1832]], כאשר הוצע כתר יוון ל[[אותון מלך יוון|אוטו]], בנו בן ה-17 של המלך לודוויג, מינה המלך את ארמנספרג לראש מועצת ה[[עוצר (שליט)|עוצרים]] ולראש הממשלה של הממלכה החדשה. החברים הנוספים במועצת העוצרים היו [[קרל פון אבל]] (Karl von Abel) ו[[גאורג לודוויג פון מאורר]] (Georg Ludwig von Maurer), עימם התעמת ארמנספרג לעתים תכופות. כשהגיע המלך לבגרות, ב-[[1835]], מונה ארמנספרג למזכירו הראשי, אך כונה בפי העיתונות היוונית בשם ראש-הממשלה. עם חלוף הזמן נעשה פון ארמנספרג שחקן כמעט עצמאי ב[[פוליטיקה]] היוונית, ויותר ויותר מצא עצמו מתעמת עם המלך אליו נשלח לייעץ ולסייע. המצב הגיע לשיאו כאשר אוטו שהה בבוואריה לרגל נישואיו ל[[אמליה מאולדנבורג|אמליה מלכת יוון]]; הוא גילה אז, כי רופאו שולח איגרות לאביו המלך, ככל הנראה לבקשת אמרנספרג, בהן הוא מתואר כמופרע.