|
==תולדותיו==
פרופ' ישראל היילפריןנולדהיילפרין נולד ב[[ביאליסטוק]] שב[[פולין]], נכדו של ר' חיים נפתלי הרץ היילפרין, [[אב בית דין|ראב"ד]] [[ביאליסטוק]], ונינו של אביו, רפאל יום טוב ליפמן היילפרין (1816–1879), רבה הנודע של ביאליסטוק, בעל "עונג יום טוב".
בשנת [[1934]] [[העלייה החמישית|עלה לארץ ישראל]]. נרשםונרשם כסטודנט באוניברסיטה העברית. עבודת הגמר שלו התמקדה בעליות הראשונות של החסידים לארץ ישראל ([[עליית החסידים]]).שהתפרסמה מאוחר יותר כספר, ובככרך הרביעי במסגרת ספריית שוקן - '''מחקרים ומקורות בתורת הסוד בישראל''' (בעריכת [[גרשם שלום]]): ישראל היילפרין, ''העליות הראשונות של החסידים לארץ ישראל'', ירושלים ותל אביב: [[הוצאת שוקן]], תש"ז, עמ' 80, כותב היילפרין: "חיבור זה שימש בשעתו עבודת סיום באוניברסיטה העברית בירושלים.", וכן מודה למר [[בן-ציון דינור|ב. דינבורג]] "שעורר אותי על נושא זה.", ולפרופ' ג. שלום אשר "העיר לי כמה הערות, אף קיבלני לאכסניא שלו."</ref> הוא התמחה בתולדות היהודים במזרח אירופה, ומשנת [[1949]] חוקר, מרצה ופרופ' באוניברסיטת העברית.
היילפרין חיבר ופרסם מחקרים רבים בתולדות עם ישראל. כמו כן השתתף בעריכת כתב העת "[[ציון (כתב עת)|ציון]]" של [[החברה ההיסטורית הישראלית]] וכן, ערך את ה[[אנתולוגיה]] '''ספר הגבורה''', העוסקת בגבורה, הגנה והקרבה של יהודים מ[[העת העתיקה]] עד [[העת החדשה]]. היילפרין בטא באנתולוגיה זו, בבחירת המקורות ובביאורים, את תפיסתו הייחודית על
|
