פרופסור מוריארטי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 11:
בעקבות הלחץ שנוצר על דויל להחיות את הולמס, ובעקבות הפיתוי הכספי שנלווה עם החייאת סיפוריו, דויל החזיר את הבלש לחיים בסיפור "פרשת הבית הריק", ב-[[1901]]. בסיפור זה מתגלה לווטסון שהוא טעה בהערכתו, ושלמרות שמוריארטי אכן נפל אל המפלים, הולמס לא נפל ונותר חי. למרות מותו של מוריארטי, המשיך דויל להשתמש בדמותו בעקיפין. ב"פרשת הבית הריק" מסופר שכמה מבכירי ארגון הפשע של מוריארטי המשיכו לפעול, כמו גם סגנו של מוריארטי, שניסה להתנקש בחיי הולמס. לאחר מכן, מוזכר מוריארטי שוב ושוב בידי הולמס, בין אם כתלונה על כך שאין יותר נבלים כמוהו, או כהשוואה בינו לבין פושע אחר. ב-[[1915]], השתתף מוריארטי בתפקיד פעיל יותר בספרו של דויל "[[עמק הפחד]]", בו מוזכר מוריארטי בתחילת הסיפור ובסופו. בהתחלה, מוצא הולמס מידע מודיעיני על האירגון ואחד מפשעיו, ומוכיח למפקח [[סקוטלנדיארד]] בשם מקדונלד שהוא פושע, לפי זה שברשותו של מוריארטי ציור שעולה הרבה מעבר למשכורת ממוצעת של פרופסור. בסוף הסיפור, מוזכר רצח אחת מהדמויות המרכזיות בספר, והולמס אומר שמדובר בעבודה של מוריארטי.
מוריארטי מופיע גם ב[[סרט קולנוע|סרט הקולנוע]] [[ג'נטלמנים מובחרים]] ([[2003]]) בתור הנבל העיקרי נגדו הליגה נלחמת ובסרט הקולנוע [[שרלוק הולמס: משחק הצללים]] כאויבו המושבע של שרלוק.
{{מיון רגיל:מוריארטי}}
| |||