הפילוג היהודי-נוצרי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 17:
==ביטול ברית המילה==
אבן הנגף האחרונה בדרך לספח קבוצות גדולות של אנשים הייתה ברית המילה.
בתחילה דרשו מכל המצטרפים לכת היהודית נוצרית לעבור ברית מילה, כפי שנדרשו לכך כל המצטרפים ליהדות. (מעשי השליחים טו 1 וגם מעשי השליחים טו 5).
אולם פאולוס ובר-נבא, יהודים במוצאם, הבינו כי החשש הגברי מחיתוך בסכין של איבר המין יפחיד את המיועדים להצטרף עד כי לא יסכימו לעבור את הטקס ולא יצטרפו לכת, ולכן פעלו לפטור אותם מעריכת ברית ילה ובמקום זאת להסתפק ב (ציטוט מעשי השליחים טו 20)
על סמך הפסוק {{ציטוטון| וְהֶאֱמִן, בַּיהוָה; וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ, צְדָקָה}} בספר בראשית (ט"ו 6) שקדם למעשה המילה, הועלה נימוק שמספיקה האמונה.
{{ציטוט|תוכן=ומה-נאמר אפוא על-אברהם אבינו מה-זה השיג לפי הבשר: כי אם-נצדק אברהם מתוך המעשים לו התהילה אבל לא לפני האלהים: כי מה אמר הכתוב והאמן אברהם ביהוה ויחשבה לו צדקה: הנה הפעל לא-יחשב לו שכרו לפי החסד כי אם-לפי החובה: אבל לאשר איננו פעל כי אם-מאמין במצדיק את-הרשע אמונתו תחשב לו לצדקה: כאשר גם-דוד מאשר את-האדם אשר האלהים יחשב-לו צדקה בלא מעשים באמרו: אשרי נשוי-פשע כסוי חטאה: אשרי אדם לא-יחשב יהוה לו עון: ובכן האשור הזה העל-המילה הוא או-גם על-הערלה הלא אמרנו כי לאברהם נחשבה אמונתו לצדקה: ואימתי נחשבה-לו בהיותו נמול או בעודנו ערל הן לא בהיותו נמול כי אם בעודנו ערל: ואות המילה נתן לו לחותם צדקת האמונה אשר היתה-לו והוא ערל להיות לאב לכל-אשר יאמינו והם ערלים למען תחשב הצדקה אף-להם: ולהיות לאב גם-למולים אך-לא לאשר אינם אלא נמולים כי אם-גם-הלכים בעקבות האמונה שהיתה-לו לאברהם אבינו בעודנו ערל: כי לא על-ידי תורה היתה ההבטחה לאברהם או לזרעו להיות ירש העולם כי אם-על-ידי צדקת האמונה|מקור=[[האיגרת אל הרומאים]], פרק יד}}
אחרי ויכוח פנימי הוחלט כי אלוהים טיהר את לבבם של המצטרפים לקהילה על ידי האמונה ואין צורך שיעברו ברית מילה.
| |||