תערוכת העשור – הבדלי גרסאות

בתערוכה, שהייתה למעשה מעייןמעין יריד, הוצגו הישגי המדינה וגופיה השונים. בביתנים הוצגו יצירות אמנות של אמנים ישראליים, לצד מתקני שעשועים (למשל, [[גלגל ענק]]) ולצד אגפים שהוקדשו, בין היתר, לפעילותם של גופים כ[[סולל בונה]], [[המוסד לביטוח לאומי]] ואחרים. בתערוכה הוצגו גם חידושים טכנולוגיים (למשל, רובוט שפנה למבקרים בעברית; פרה מכנית שעליה הודגם תהליך ייצור החלב) וממצאים היסטוריים, כמו למשל [[מגילת העצמאות]]<ref>דוד טרטקובר ואמנון דנקנר, "איפה היינו ומה עשינו", עמ' 202 </ref>. בתערוכה הוצב גם [[אולפן רדיו]] שממנו שידרו [[חגי פינסקר]] ו[[יצחק שמעוני]] מן התערוכה.

ההכנות לתערוכה החלו כבר מספר שניםכשנתים קודם לכןלפתיחתה, עם תום [[מבצע קדש]]. בדצמבר [[1956]], מיד לאחר המבצע, יזם [[ראש עיריית תל אביב]], [[חיים לבנון]], מהלך להקמת התערוכה בתל אביב. טיעוניה של עיריית תל אביב לא עזרו בידה למנוע את החלטת מנכ"ל [[משרד ראש הממשלה]], [[טדי קולק]], לקבוע את משכן התערוכה בירושלים<ref>[http://www.bestguide.co.il/main.asp?article_id=161&cat=articles&sCat=article&article_cat_id=22&sel_nav1=163&sel_nav2= יריד החלומות (חלק שלישי)]</ref>.

תכנון התערוכה הוטל על יצחק רול; האחראית על מחלקת האמנות והתרבות הייתה המוזיקולוגית [[מיכל זמורה-כהן]]. הכנת התערוכה הייתה מלווה בקשיים רבים. זמורה-כהן מתארת בספרה "[[רפרטואר אישי]]" כי "בערב הראשון היה צריך להתקיים קונצרט תזמורת קול ישראל בניצוח [[איתן לוסטיג]], עם "'[[בריאת העולם (אורטוריה)|בריאת העולם]]"' של [[היידן]], וכשבאתי בבוקר לאולם הוא נראה כמו אתר בניה וכמובן לא היו כיסאות". בטקס הפתיחה היה אמור נשיא המדינה [[יצחק בן צבי]] ללחוץ על כפתור שידליק אורות, תוך שהוא מכריז "ויהי אור", אך מערכת החשמל כשלה<ref>מיכל זמורה-כהן, "רפרטואר אישי", עמ' 122</ref>.

התערוכה האמנותית הורכבה למעשה מחלקי תערוכה בשם "עשר שנות ציור ישראלי", שהוצגה ב[[מוזיאון תל אביב]] והועתקה לבנייני האומה, אך מוקמה במסדרונות צדדיים. לצד מוצגים אלה, הוצגו יצירות אמנות גם בביתנים האחרים, המרכזיים יותר.

* בחזית האסדרההאכסדרה הוצב [[ציור קיר]] גדול של [[יחזקאל שטרייכמן]], "לזרעך נתתי את הארץ הזאת". לא נותרו עותקים או צילומים של הציור, אך חוקר האמנות [[גדעון עפרת]] טוען כי המתווים לציור חושפים קרע של שטרייכמן "בין "אמנות למען אמנות" לבין "אמנות למען החברה""<ref>גדעון עפרת, "[http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?more=1&itemNo=1121322&contrassID=1&subContrassID=18&sbSubContrassID=0 ספינת הלאום של יחזקאל שטרייכמן] "[[הארץ]]", 16 באוקטובר 2009</ref>