העופל – הבדלי גרסאות

{{פירוש נוסף|נוכחי=חלק מוגבה בעיר מקראית|אחר=אתר חפירות בירושלים|ראו=[[הגן הארכאולוגי ירושלים]]}}

ה'''עֹפֶל''', כינוי [[מקרא|מקראי]] לחלק מסוים של [[עיר]]. במקרא, עופל מוזכר בהקשר לשתי ערים: [[שומרון (עיר)|שומרון]]<ref>מלכים ב ה, כד</ref> [[ירושלים|וירושלים]]<ref>דברי הימים כז ג, לג יד</ref>. מקור המילה מן [[שורש (שפות שמיות)|השורש]] [[עברית|העברי]]-[[ערבית|ערבי]]<ref>וכן גם בשפה ה[[חבשית]]</ref> ע.פ.ל, שפירושו התרומם או התנשא. ייתכן וגובהו של העופל מסביר את ההקשר מהכתובים המורה כי העופל היה אזור מבוצר ומוגן ששימש כ[[מצודה]] פנימית עבור המלך ומנהלי הממלכה. גם ב[[מצבת מישע]]<ref>[[מצבת מישע]], שורות 21-22.</ref> מוזכרת 'חומת העפל' בין מפעלי הבנייה של [[מישע מלך מואב]].

 

[[File:El Aqsa IMG 3387.JPG|ממוזער|שמאל|300px|קרן העופל]]

בירושלים, העופל מתייחס לגבעה ארוכה וצרה, מעבר לקצה הדרומי של [[הר הבית]]. האזור כולו נמוך מהר הבית ויש להעפיל משם אליו. העופל תחום ממערב על ידי עמק ה[[טירופיאון]] (הגיא), מדרום על ידי [[גיא בן הינום]], ועל ידי [[נחל קדרון]] במזרח.

גבעת [[עיר דוד]], המהווה את הגרעין הקדום של ירושלים, שוכנת בדרום העופל. הדעה המקובלת במחקר היא שהעיר התרחבה לכלול את העופל בימי [[שלמה המלך]], שבנה את [[בית המקדש]] על הר הבית<ref>אמנם, בספר The Temples that Jerusalem Forgot, הארכאולוג ארניסט מרטין טוען שהעופל הוא מקום המקדש עצמו אך דעתו לא התקבלה בקרב החוקרים.</ref>. בימי [[שיבת ציון]], [[נתינים]] התיישבו באזור העופל<ref>נחמיה ג כו, יא כא</ref>, כדי להיות קרובים לבית המקדש, בו הם שירתו.